"חשוב לי לומר לציבור, יש מסלולי השקעה סולידיים שאינם הפיקדונות בבנקים. למשל השקעה בקרנות כספיות, שהן נזילות לחלוטין, ואפילו בטוחות יותר, מעניקות היום ריבית גבוהה יותר מזאת של הפיקדונות. אני כמובן לא יועץ השקעות, לא אומר לכם איפה להשקיע, אבל אני בהחלט קורא לציבור להיות מודעים לכל האפיקים שעומדים לרשותם."
את הדברים האלו אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכבודו ובעצמו, בדיון שהתקיים בנובמבר 2022 בוועדת הכספים של הכנסת.
היי, אני יניב רחימי, אתם מאזינים לעיתונלסט, ובפרק היום: ראש בראש – קרן כספית מול פיקדון בנקאי. השוואה מקיפה של עשרה פרמטרים: החל מתשואה וסיכון, דרך נזילות ותנודתיות, ועד עלויות ומסים.
מיד נגיע לכל הטוב הזה, אבל לפני כן, חשוב להזכיר: שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ולי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
לפני שאנחנו נגשים למנה העיקרית של הפרק, להשוואה בין הקרנות הכספיות לפיקדונות הבנקאיים, הנה הקדמה קצרה על המכשיר הזה שנקרא "קרן כספית". כמו שמרק תימני, הוא קודם כל מרק, ככה גם קרן כספית, היא לפני הכל קרן (קרן נאמנות). קרן נאמנות היא מכשיר שמאפשר לאנשים להשקיע את הכסף שלהם בעזרת מנהל השקעות מקצועי. מנהל ההשקעות של הקרן חייב לפעול בהתאם למדיניות השקעות שהוגדרה מראש. מדיניות ההשקעות של כל קרן קובעת במפורש את גבולות הגזרה של מנהל הקרן – היא קובעת באילו נכסים הקרן חייבת להשקיע, ובאילו נכסים אסור לה להשקיע. קרנות כספיות רשאיות להשקיע רק בנכסים ברמת סיכון נמוכה מאוד. ולכן, הקרנות הכספיות הן מכשיר השקעה ברמת סיכון נמוכה מאוד.
אז במה בדיוק משקיעה הקרן הכספית? הקרן הכספית מקבלת את הכסף שלנו, ציבור המשקיעים, ומנהל הקרן משקיע אותו בנכסים שמותר לו לקנות, והוא לא משקיע אותו בנכסים שאסור לו לקנות. קרן כספית מחויבת לבצע רק בהשקעות קצרות טווח שהן ברמת סיכון נמוכה. זה אומר שהקרן הכספית יכולה להשקיע רק באגרות חוב ממשלתיות, בפיקדונות בבנקים, ובאג"ח חברות ובניירות ערך מסחריים בדרוג גבוה. זה גם אומר שהקרן הכספית לא יכולה להשקיע בנכסים מסוכנים ותנודתיים כמו מניות או אג"ח זבל.
תחשבו על קרן כספית כמו על עוגה, שמי שאופה אותה (כלומר מנהל ההשקעות של הקרן) יכול להשתמש רק במוצרים טריים, נטולי סוכר, בלי חומר משמר, וללא צבע מאכל. ברור לכם שהעוגה הזאת אולי לא תהייה טעימה במיוחד, אבל בטוח שהיא לא תזיק לבריאות שלכם.
אותו היגיון עובד גם בהשקעות. מאג"ח ממשלתיות, פיקדונות בנקאיים ואג"ח בדרוג גבוה – בהכרח נקבל קרן בסיכון נמוך. כי בסופו של דבר, הקרן הכספית היא סך המרכיבים שלה, וכשהמרכיבים לא מסוכנים, גם הקרן לא מסוכנת.
נעבור למנה העיקרית של הפרק – להשוואה בין הקרן הכספית לפיקדון הבנקאי, ונעשה את זה על ידי בחינה של עשרה פרמטרים. שימו לב, שאנחנו מדברים רק על הקרנות הכספיות השקליות, אלו שמהוות אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים, אלו שנותנות פתרון לכסף ששוכב בעו"ש, אלו שנגיד בנק ישראל דיבר בשבחן.
פרמטר הראשון – רמת הסיכון
למה אנחנו מתחילים כאן? הסיבה פשוטה: מי שמתלבט בין קרן כספית לבין פיקדון בנקאי, הוא אחד שלא מחפש הרפתקאות מסעירות בשוק ההון. רמת הסיכון, גם של הקרן הכספית וגם של הפיקדון הבנקאי, היא נמוכה מאוד. וככלל, רמת הסיכון של הפיקדון הבנקאי נמוכה יותר מזאת של הקרן הכספית.
נכון להיום יש 30 קרנות כספיות שקליות, מתוכן 28 עם חשיפה לאג"ח קונצרני, והחשיפה הזאת (לאגרות החוב הקונצרניות) מגדילה את רמת הסיכון. היא אומנם לא הופכת את הקרן הכספית השקלית למסוכנת, אבל היא כן עושה אותה למסוכנת יותר מפיקדון בנקאי.
שורה תחתונה, רמת הסיכון של שני המכשירים נמוכה מאוד, והפיקדון הבנקאי לוקח כאן נקודה בפוטו פיניש.
פרמטר שני – פוטנציאל התשואה
פוטנציאל התשואה של הקרן הכספית גבוה יותר מזה של הפיקדון הבנקאי. בגלל החשיפה לאג"ח קונצרני – הסיכון של הקרן הכספית גבוה יותר, והודות לחשיפה לאג"ח קונצרני – גם פוטנציאל התשואה של הכספית גבוה יותר.
חוץ מזה, למנהל ההשקעות יש יכולת לשנות את תמהיל ההשקעה של הקרן. בכל רגע נתון הוא יכול להקטין חשיפה לפיקדונות לטובת הגדלת החשיפה לאגרות חוב קונצרניות בדירוג גבוה, או למכור ניירות ערך מסחריים, ולקנות במקומן אגרות חוב ממשלתיות. במילים אחרות, אם מנהל ההשקעות מזהה הזדמנות, הוא יכול לנצל אותה, כדי להגדיל את פוטנציאל התשואה של הקרן.
שורה תחתונה, פוטנציאל התשואה של הקרן הכספית גבוה יותר.
פרמטר שלישי – וודאות התשואה
כשאנחנו סוגרים פיקדון בנקאי אנחנו יודעים מראש מה הריבית שנקבל. בקרן הכספית לעומת זאת, אנחנו יכולים רק להעריך מה תהיה התשואה, אבל לא יותר מזה. כמו שהבנו בסעיף הקודם, תמהיל הנכסים של הקרן משתנה (הוא לא קבוע).
התשואה של הקרן נגזרת מהנכסים שהיא מחזיקה בהם, ואם תמהיל הנכסים משתנה, אז גם התשואה משתנה בהכרח.
בגדול, אפשר לצפות שהקרנות הכספיות השקליות יניבו תשואה שדומה לריבית במשק. קחו לדוגמא את שנת 2024 שלכל אורכה הריבית במשק עמדה על 4.5%, ובהתאם – הקרנות הכספיות השקליות הניבו תשואה שנעה בין: 4.2% במקרה הרע ל-4.4% במקרה הטוב.
שורה תחתונה, מי שמחפש וודאות מוחלטת לגבי התשואה – ימצא אותה בפיקדונות הבנקאיים. ומי שמחפש אותה בקרנות הכספיות – יכול להמשיך לחפש.
פרמטר רביעי – תנודתיות
הפיקדון הבנקאי לא תנודתי בכלל, ובכל יום הוא זוחל כלפי מעלה. בקרן הכספית לעומת זאת יש תנודתיות. תנודתיות נמוכה מאוד, אבל היא קיימת. מה זה אומר, והאם אפשר להפסיד בקרן כספית? במילה אחת: כן. אפשר להפסיד בקרנות הכספיות, אבל מדובר במקרים חריגים ונדירים. נדירים כמו משבר הקורונה שהפיל את כל השווקים בכל העולם. וגם אז – הירידות היו מינוריות, בדרך כלל פחות מ-1%, ותוך זמן קצר מאוד, ממש עניין של ימים, הקרנות הכספיות מחקו את ההפסד,
ועברו לרווח.
קרן כספית היא מכשיר השקעה סולידי. אבל מבחינת התנודתיות, צריך לזכור שזה לא פיקדון בנקאי. השער של הקרן הכספית לא עולה באופן לינארי. ניסיון העבר מלמד שלאורך הדרך, במשברים, יכולות להופיע מהמורות קטנות וחולפות.
שורה תחתונה, השווי של הפיקדון הבנקאי לא תנודתי בכלל, והשער של הקרן הכספית תנודתי, אבל ממש בקטנה.
פרמטר חמישי – נזילות
פיקדונות בנקאיים מאופיינים ברמת נזילות נמוכה יחסית. כסף שאנחנו סוגרים בפיקדון אפשר למשוך רק בנקודות היציאה, אחרת אנחנו מסתכנים בתשלום של קנס על שבירת הפיקדון.
קרנות נאמנות לעומת זאת, נהנות מנזילות גבוהה מאוד, וניתן לקנות ולמכור אותן בכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה. לכל קרן יש "שעה ייעודה" – וכל פעולה שנבקש לבצע עד לשעה הזאת (אם זאת פעולת קנייה או מכירה) – היא תתבצע כבר באותו היום.
שורה תחתונה – קרן כספית, כמו כל קרן נאמנות אחרת, היא מכשיר השקעה סופר נזיל. בניגוד לפיקדון הבנקאי שבו צריך לחכות לנקודת יציאה, או למועד הפירעון הסופי.
פרמטר שישי – יתרון לקוטן
כשאתם באים לסגור פיקדון, הבנק מבקש לדעת מה גודל ההפקדה שלכם. למה הוא עושה את זה? כי זה משפיע על הריבית שתקבלו. ככל שתפקידו סכום גבוה יותר, כך הריבית שתקבלו תהיה גבוהה יותר. כך יעשה לאיש אשר הבנק חפץ ביקרו.
לעומת זאת, הקרנות הכספיות אדישות לגובה ההשקעה. מר כהן שהשקיע בקרן הכספית אלף שקלים, יקבל בדיוק את אותה תשואה וישלם בדיוק את אותם דמי ניהול (שמיד נדבר עליהם) כמו גברת לוי שהשקיעה בקרן הכספית מיליון שקלים.
בשורה התחתונה, בפיקדון הבנקאי – הגודל כן קובע. בקרן הכספית – לגודל אין שום משמעות.
פרמטר שביעי – דמי ניהול
(על דמי הניהול בקרנות הכספיות דיברתי בהרחבה בפרק הקודם)
קרן כספית, כמו כל קרן נאמנות אחרת, מספקת למשקיעים שירות של ניהול השקעות, והשירות הזה לא ניתן בחינם, אלא בתמורה לתשלום של דמי ניהול. נכון להיום, הקרנות הכספיות השקליות גובות דמי ניהול של 0.18% בממוצע, והם נעים בטווח די רחב שמתחיל ב- 0.07% ומגיע עד ל- 0.25%. דמי הניהול נגבים מתוך הקרן עצמה והם למעשה "נוגסים" ברווח של משקיע בקרן הכספית. כשאנחנו אומרים שקרן כספית הניבה בשנת 2024 תשואה של 4.3%, התשואה הזאת היא אחרי שכבר הופחתו ממנה דמי הניהול. בפיקדון בנקאי, אין דמי ניהול.
שורה תחתונה, בקרן כספית משלמים דמי ניהול, בפיקדון בנקאי לא.
פרמטר שמיני – עלויות אחרות
אחרי שדיברנו מה כן משלמים (דמי ניהול למנהל הקרן) בואו נכיר את העמלות שלא משלמים בקרן הכספית: בניגוד למניות, אגרות חוב ויתר קרנות הנאמנות, קניה ומכירה של קרן כספית לא כרוכה בתשלום של עמלות כלשהן, וכשמדובר בקרן כספית, הבנקים לא יכולים לגבות דמי ניהול פקדון ניירות ערך. זה לא שהבנקים לא היו רוצים לגבות את העמלות האלו (אתם יודעי, בכל זאת, בנקים) הם פשוט לא יכולים, הם לא רשאים לעשות את זה, הודות לרגולציה, שרוצה לייצר תחרות בשוק, אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים.
שורה תחתונה, השקעה בקרן כספית לא כרוכה בתשלום של עמלות קניה ומכירה והיא גם לא כרוכה בתשלום דמי ניהול פקדון ניירות ערך. בדיוק כמו ההשקעה בפיקדון הבנקאי.
פרמטר תשיעי – מס על הרווח
בקרן כספית מוטל מס של 25% על הרווח הריאלי. זה אומר שהמס שנשלם יחול רק על הרווח שהוא מעבר לשיעור עליית המדד. רכשתם קרן כספית ב-100 אלף שקלים ויש לכם רווח של 4%. אם בתקופת ההשקעה מדד המחירים לצרכן עלה ב-3% אז אתם תשלמו מס של 25% רק על רווח של 1%.
בפיקדון לעומת זאת, שיעור המס על הרווח הוא 15%. אבל המס שנשלם יחול על כל הרווח, בלי קשר לשיעור עליית המדד. סגרתם פיקדון בנקאי של 100 אלף שקלים ויש לכם רווח של 4%. במקרה כזה, תשלמו מס של 15% על רווח של 4%.
שורה תחתונה, בתקופות שמדד המחירים לצרכן עולה, לקרן הכספית יש יתרון מס על הפיקדון הבנקאי.
פרמטר עשירי – כאב ראש
סגירה של פיקדון בנקאי זה עניין פשוט. נכנסים לאתר של הבנק, ובכמה קליקים בוחרים: את סוג הפיקדון (ריבית קבועה או משתנה) ואת תקופת ההפקדה (יומי, שבועי, חודשי וכן הלאה) לא יום לימודים ארוך, ואם רוצים תמיד יש פקיד שישמח לעזור.
גם רכישה של קרן כספית זה עניין פשוט. בוחרים את הקרן הכספית שמתאימה לנו (אם לפי הביצועים בעבר, או גובה דמי הניהול, וכן הלאה). ובאתר של הבנק, במקום "פיקדונות וחסכונות" בוחרים באפשרות "ניירות ערך". שם מכניסים את מספר נייר הערך של הקרן הכספית שבחרנו, את הסכום שנרצה להשקיע, וזהו. אמרתי לכם, פשוט.
שורה תחתונה, השקעה בקרן כספית, כמו הפקדה לפיקדון – זה עניין פשוט.
ההשוואה בין הקרן הכספית לפיקדון הבנקאי על פי עשרת הפרמטרים שבחנו אותם מצביעה על זה שיש פרמטרים שבהם לקרן הכספית יש יתרון על הפיקדון הבנקאי, כמו פוטנציאל התשואה, והמס של הרווח בתקופות של אינפלציה. ויש פרמטרים שבהם לפיקדון הבנקאי יש עדיפות על הקרן הכספית, כמו התנודתיות הנמוכה, והוודאות ביחס לתשואה העתידית.
בנימה אישית, בעיני, היתרונות של הקרן הכספית עולים על היתרונות של הפיקדון הבנקאי. ואם הייתם שואלים בנובמבר 2022 את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מה הוא חושב על העניין הזה, כנראה שהוא היה מסכים איתי. הנה תזכורת לדברים שהוא אמר, שפתחנו וגם נסיים איתם את הפרק הזה:
"חשוב לי לומר לציבור, יש מסלולי השקעה סולידיים שאינם הפיקדונות בבנקים. למשל השקעה בקרנות כספיות, שהן נזילות לחלוטין, ואפילו בטוחות יותר, מעניקות היום ריבית גבוהה יותר מזאת של הפיקדונות. אני כמובן לא יועץ השקעות, לא אומר לכם איפה להשקיע, אבל אני בהחלט קורא לציבור להיות מודעים לכל האפיקים שעומדים לרשותם."
כאן אנחנו נפרדים,
אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.