בשלוש השנים האחרונות הציבור נוהר לקרנות הכספיות. היקף הנכסים המנוהלים בהן זינק פי תשעה ל-150 מיליארד שקלים, מה שהופך את הקרנות הכספיות לקטגוריה הגדולה ביותר בשוק הקרנות בישראל. בשוק ההון, כמו בכל שוק, הביקוש משפיע על המחיר. מה שנכון לעגבניות בשוק הכרמל, נכון גם לקרנות הנאמנות, ובשנים האחרונות ניכרת עלייה עקבית בדמי הניהול של הקרנות הכספיות.
היי, אני יניב רחימי, אתם מאזינים לעיתונליסט, ובפרק היום נדבר על דמי הניהול בקרנות הכספיות השקליות. נבין איך העלייה בדמי הניהול משפיעה על האטרקטיביות של הקרנות הכספיות, נראה מי בית ההשקעות שמוביל את העלייה, ומי מציע דמי ניהול נמוכים, ונדון בשאלה מה הם דמי ניהול לגיטימיים, ומה… לא.
מיד נגיע לכל הטוב הזה, אבל לפני כן, חשוב להזכיר: שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ולי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
תחנה ראשונה – משחק סכום אפס
התשואה של קרנות הנאמנות תמיד מוצגת אחרי דמי ניהול. כשאנחנו אומרים שהקרנות הכספיות השקליות הניבו בשנת 2024 תשואה של 4.2% – 4.4%, התשואה הזאת היא אחרי שמנהלי הקרנות כבר גבו את דמי הניהול שלהם. מכאן, שדמי הניהול שמנהלי הקרנות גובים, נוגסים מהתשואה של המשקיעים בקרנות הכספיות. זה משחק סכום אפס – משהו אחד (דמי הניהול למנהל הקרן) בא על חשבון משהו אחר (התשואה למשקיעים). יותר דמי ניהול למנהל הקרן = פחות תשואה לציבור המשקיעים.
תחנה שנייה – הזכות להרוויח
הקרנות הכספיות מספקות למשקיעים שירות (שירות של ניהול השקעות), והשירות הזה לא מגיע בחינם. יש לו עלות, והעלות היא דמי הניהול. כשאני מקבל שירות כלשהו, אני רוצה שנותן השירות ירוויח. אם זה הבעלים של דוכן הפלאפל או המלצר במסעדה, אם זאת המורה בבית הספר או השוטר בתחנה, וגם אם זה מנהל הקרן בבית ההשקעות.
אני רוצה שנותן השירות ירוויח – גם בגלל שאני חושב שזה הוגן, ונכון וצודק, וגם בגלל שאני רוצה שלנותן השירות יהיה תמריץ לעשות עבודה מצוינת. מנהל קרן כספית שגובה דמי ניהול של 0.1% בשנה לא יכול להרוויח על השירות שהוא מספק.
תחנה שלישית – עמלת הפצה
בקרנות הכספיות יש עמלה שנקראת "עמלת הפצה", ואם לא שמעתם עליה עד היום, זה רק בגלל שלא אתם משלמים אותה. את עמלת ההפצה משלמים מנהלי הקרנות לבנקים, ובקרנות הכספיות היא עומדת על 0.1% בשנה. ולכן – קרן כספית שגובה דמי ניהול של 0.1% בשנה ומשלמת לבנקים עמלת הפצה בשיעור של 0.1% משאירה את מנהל הקרן בלי הכנסות. עכשיו אם נביא בחשבון שלמנהל הקרן יש עוד עלויות: כמו משכורות, תפעול, עמלות יצירה, אגרות… אז נגלה שבדמי ניהול של 0.1% מנהל הקרן מפסיד כסף.
תחנה רביעית – דמי הניהול בקרנות הכספיות
דמי הניהול הממוצעים בקרנות הכספיות השקליות – שבשנת 2023 עמדו על 0.13%, טיפסו בשנת 2024 והגיעו ל-0.15%, וב-2025 הם כבר עומדים על 0.18%. יש שתי סיבות שגורמות לי לחשוב שדמי הניהול האלו של 0.18% – פלוס מינוס פיפס לפה פיפס לשם, הם דמי ניהול סבירים והוגנים.
דבר ראשון – אמרנו שדמי הניהול למנהל הקרן "נוגסים" מהתשואה של המשקיע. דמי ניהול של 0.18% מתוך תשואה שנתית של 4% זה לא "ביס" גדול מדי, ובטח שאי אפשר לומר עליו שהוא "חזירי".
דבר שני – אמרנו שמנהלי הקרנות משלמים לבנקים עמלת הפצה של 0.1%. קחו דמי ניהול של 0.18%, תגלחו עמלת הפצה של 0.1%, ונשארתם עם 0.08%. מזה תורידו הוצאות תפעול, עמלות יצירה, אגרות… ומנהל הקרן נשאר עם כמה פיפסים.
תחנה חמישית – מתחת לממוצע
שלוש הקרנות הכספיות השקליות שגובות את דמי הניהול הנמוכים ביותר בקטגוריה הן:
1. אי.בי.אי כספית שקלית כשרה
2. דולפין כספית
3. ומגדל כספית שקלית כשרה
שימו לב לעובדה מעניינת:
שלוש הקרנות האלו גובות דמי ניהול של 0.09%, שהם מחצית מדמי הניהול הממוצעים שעומדים על 0.18%.
ושימו לב לעובדה מעניינת נוספת:
שלוש הקרנות האלו גובות דמי ניהול של 0.09%, שהם נמוכים מעמלת ההפצה שמנהל הקרן משלם לבנקים.
שלוש הקרנות האלו מסבסדות את המשקיעים, והן לא עושות את זה לשם שמיים (למרות שבשם של שתיים מהן מופיעה המילה "כשרה").
מדובר בשלוש קרנות חדשות יחסית, שלוש קרנות שרוצות לגדול, לצמוח ולתפוס נתח שוק, וכדי לעשות את זה – הן נוקטות באסטרטגית חדירה של מחיר נמוך. זה נכון שבעתיד אותן קרנות שגובות היום דמי ניהול נמוכים, עשויות ואפילו צפויות להעלות את דמי הניהול שלהן. אבל עד אז, אפשר לנצל את מאמצי החדירה שלהן לשוק, וליהנות מדמי ניהול נמוכים.
תחנה שישית – מעל לממוצע
ארבע קרנות כספיות גובות דמי ניהול שגבוהים מ-0.2% והן אלו שמושכות את הממוצע למעלה:
1. מיטב כספית – עם דמי ניהול של 0.25%
2. מיטב כספית ניהול נזילות – עם דמי ניהול של 0.22%
3. מור כספית – שגם היא גובה דמי ניהול של 0.22%
4 ומגדל כספית שקלית – שגובה דמי ניהול של 0.219%
שימו לב לתופעה מעניינת –
היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הכי יקרות עומד בממוצע על 5.5 מיליארד שקלים, והוא גבוה פי 14 ממוצע היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הכי זולות.
תחנה שביעית – מעבר בין קרנות
אם נניח שאיכות הניהול בקרנות החדשות, הקטנות והזולות, לא נופלת מאיכות הניהול בקרנות הוותיקות, הגדולות והיקרות, אז על פניו, לכאורה, המשקיע הנבון צריך לעבור מהקרנות היקרות לקרנות הזולות. כפי שנאמר בספר ויקרא פרק כו', פסוק י': "וישן מפני חדש תוציאו".
אלא מה? שמכירה של קרן מייצרת למשקיע אירוע מס. ויכול להיות תרחיש שבו הנזק שיגרם בשל תשלום המס על הרווח, יהיה גבוה יותר מהתועלת שתיווצר מהוזלת דמי הניהול. בבחינת "יצא שכרו בהפסדו".
תחנה שמינית – אטרקטיביות
מתוך 20 קרנות כספיות שקליות שפעלו בישראל ב-2024, 12 קרנות העלו את דמי הניהול שלהן לשנת 2025. והשאלה המתבקשת היא, האם העלייה הזאת בדמי הניהול הופכת את ההשקעה בקרנות הכספיות ללא אטרקטיבית. ובכן, מאזינות ומאזינים יקרים, תרשו לי לשתף אתכם בניסוי קטן שעשיתי.
בשבוע שעבר נכנסתי לחשבון הבנק שלי, דרך האתר, וביקשתי להפקיד 30 אלף שקלים לפיקדון בנקאי. הריביות שקיבלתי היו מצחיקות במקרה הטוב, ומעליבות במקרה הרע. בפיקדון לתקופה של עד חודש – הבנק הציע לי ריבית של 1%. בפיקדון לתקופה של עד שלושה חודשים – הריבית כבר זינקה ל… 1.5%. ובפיקדון שסגור לתקופה של שנה? – הריבית הגיעה במקסימום ל-3%.
לי, זה ברור שהתשואה שאקבל בקרן כספית שקלית, תהיה גבוהה יותר מהריבית שהבנק מציע לי על פיקדון. ולכן, גם בדמי ניהול של 0.18% בשנה בעיני, הקרן הכספית השקלית עדיין אטרקטיבית, ועבורי, קרן כספית עדיפה על פיקדון בנקאי.
תחנה תשיעית – פתרון לגיטימי למצב לא לגיטימי
שני דברים תורמים לפופולאריות של הקרנות הכספיות השקליות: הריבית שעלתה מ-0.1% ל-4.5%, והמודעות של הציבור.
הציבור מתחיל להבין, אומנם לאט אך בעקביות – שהקרנות הכספיות הן פתרון לגיטימי, למצב לא לגיטימי של כסף ששוכב בעו"ש. קרנות כספיות הן לא תחליף להשקעה בשוק ההון, לחשיפה למניות ולאגרות חוב. אבל הן כן אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים, והן כן פתרון לכסף ששוכב בעו"ש.
כמובן שאפשר להתווכח מה עדיף: קרן כספית או פיקדון בנקאי (ואנחנו נעשה את זה באחד הפרקים הקרובים בעיתונליסט) אבל על מה שאי אפשר להתווכח, מה שבכלל לא נתון במחלוקת – זאת העובדה שהקרן הכספית עדיפה על כסף ששוכב בעו"ש, גם אם הקרנות הכספיות גובות דמי ניהול של 0.18% בשנה.
תחנה עשירית – הפשע הכלכלי שאתם יכולים למנוע
על פי נתונים שמפרסם בנק ישראל, נכון להיום יש 235 מיליארד שקלים ששוכבים בחשבונות העו"ש של משקי הבית. תעזבו לרגע את העובדה שברוב המקרים הכסף הזה לא צובר ריבית כלשהי. בעיה חמורה הרבה יותר היא שהערך של הכסף הזה הולך ויורד בגלל האינפלציה. הרי עליית מדד המחירים לצרכן גורמת לכסף ששוכב בעובר ושב להישחק, ולאבד מערכו.
זה פשע. החדשות הטובות הן שאת הפשע הכלכלי הזה אתם יכולים למנוע. תבררו מה הריבית המקסימלית שאתם יכולים לקבל בבנק, תתייעצו עם יועץ ההשקעות לגבי השקעה בקרן כספית, תבחרו מה הכי נכון והכי טוב עבורכם. בין אם זה יהיה פיקדון בנקאי, ובין אם זאת תהיה קרן כספית – שתי החלופות האלו עדיפות על כסף ששוכב בעו"ש.
כאן אנחנו נפרדים,
אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.