היי, אני יניב רחימי, ואתם מאזינים לעיתונליסט. בתוכנית מוזכרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה ולכן חשוב להזכיר, שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות, או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ושלי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
ברוכים הבאים
לפרק 43 בעיתונליסט,
שהוא הפרק השלישי במתכונת של qWEEKi –
סקירה שבועית קצרה על הדברים המעניינים בשוק ההון.
לפני שנצא לדרך,
אני רוצה להגיד תודה לכם המאזינות והמאזינים,
על הפירגון, הפידבק, הרעיונות, וכמובן – על ההאזנה.
בפרק היום:
נפתח עם המנה העיקרית – הדיווח המעניין של השבוע על ההשקעה של אהרן פרנקל באלוני חץ,
משם נמשיך לאאורה – שהיה לה שבוע עתיר דיווחים, כולל מספר הדירות שנמכרו ברבעון השלישי,
ונקנח עם אל על – שסיימה את השבוע בירידה חדה, אחרי עליות שנמשכו שבעה ימים ברציפות.
אלוני חץ
האירוע המרכזי, הבולט ביותר, המעניין ביותר, שקרה השבוע בשוק ההון הישראלי הוא ללא ספק – ההשקעה של איש העסקים, אהרן פרנקל, בחברת הנדל"ן אלוני חץ.
אז מה היה לנו שם? ביום ראשון, בשעות הבוקר המוקדמות, אלוני חץ פרסמה "דיווח מיידי בדבר השקעה בחברה". לפי הדיווח הזה, אלוני חץ תקצה לפרנקל 22 מיליון מניות (שמהוות בערך 10% מהחברה) ועבור המניות האלו, פרנקל יזרים לאלוני חץ 685 מיליון שקלים. התמורה בעסקה משקפת מחיר של 31 שקל למניה, והמחיר הזה לכאורה משקף פרמיה של 10% על שער המניה בבורסה ערב הדיווח על העסקה.
למה המחיר בעסקה מייצג פרמיה רק "לכאורה"? כי בהערת השוליים, שהופיעה בירכתי הדיווח, הופיע המשפט הבא: "בנוסף, יוקצו למשקיע, ללא תמורה, 3.6 מיליון כתבי אופציה של החברה." כלומר, זה לא שפרנקל משלם 685 מיליון שקלים תמורת 22 מיליון מניות, אלא שהוא משלם 685 מיליון שקלים תמורת 22 מיליון מניות + 3.6 מיליון כתבי אופציה. לכתבי האופציה, שעל הנייר אלוני חץ מקצה לפרנקל "ללא תמורה", יש שווי. יש להם ערך, והערך הזה של כתבי האופציה, מקטין את המחיר האפקטיבי שפרנקל משלם עבור כל מניה.
בכל מקרה, בתגובה לדיווח על העסקה, המניה של אלוני חץ זינקה ביום ראשון ב-10%. אם תשאלו אותי, זה פחות בזכות המספרים, ויותר הודות לשמות. אהרן פרנקל, איש עסקים שההון שלו מוערך ביותר מחמישה מיליארד דולר, זכור למשקיעים בשוק ההון הישראלי בזכות עסקה משמעותית אחת: בשנת 2022 פרנקל מכר את האחזקה שלו במניות גב-ים לחברת נכסים ובניין, ובעסקה הזאת הוא רשם רווח של 1.25 מיליארד שקל, רווח שמשקף תשואה של 100% על ההשקעה, השקעה שנמשכה שנתיים בלבד.
אז מה בדיוק פרנקל מוצא באלוני חץ? אני לא יודע לומר בוודאות אבל אני כן יכול להצביע על העובדה הבאה: בשנתיים האחרונות המניה של אלוני חץ הניבה תשואת חסר. בזמן שמדד ת"א 125 עלה ב- 14%, ובתקופה שמדד ת"א מניב ישראל ירד ב- 5%, המניה של אלוני חץ איבדה 27%.
החולשה במניה של אלוני חץ הגיעה על רקע ירידות ערך של נכסים בארצות הברית ובבריטניה. בניגוד לשוק הנדל"ן הישראלי שנהנה מיציבות גבוהה, שוק הנדל"ן המניב מעבר לים סובל מהריבית הגבוהה.
עכשיו העניין הוא כזה, יכול להיות שהתזה של פרנקל אומרת את הדבר הבא: אותה הריבית שלקחה (הריבית שעלתה ובמידה רבה אחראית לירידה בשווי הנכסים ובשווי השוק של אלוני חץ) היא אותה הריבית שתיתן (הריבית בארצות הברית התחילה לרדת ולפי כל ההערכות זאת רק התחלה של מגמה).
האם גם ההשקעה באלוני חץ תניב לפרנקל תשואה של 100% בשנתיים? כמובן שהכל יכול להיות, אבל אני לא הייתי בונה על זה, ואני מרשה לעצמי להמר שגם פרנקל לא. אחרי הכל, לא כל יום גב-ים, וזה בסדר. אני מניח שגם תשואה שנתית דו ספרתית תתקבל בברכה. אחרי ירידות השערים של אלוני חץ בשנתיים האחרונות, תרחיש כזה בהחלט יהיה שינוי מרענן לבעלי המניות בחברה.
אאורה
אנחנו נשארים בענף נדל"ן, אבל עוברים מאלוני חץ שעוסקת בתחום הנדל"ן המניב, לחברת אאורה, שהיא חברה שעוסקת בתחום הנדל"ן למגורים.
זה היה שבוע עתיר דיווחים של אאורה, שהתחיל עם נתוני המכירות בפרויקטים של החברה.
בתשעת החודשים הראשונים של 2024 (כלומר ינואר עד ספטמבר), אאורה מכרה 655 יחידות דיור.
זאת עליה גם ביחס לתשעת החודשים הראשונים של 2023, תקופה שבה נמכרו 186 יחידות דיור.
וזאת עליה גם בהשוואה לתשעת החודשים הראשונים של 2022, תקופה שבה נמכרו 420 יחידות דיור.
Having said that… חשוב לזכור, שנתוני המכירות ב-2024 כוללים את יחידות הדיור שנמכרו ע"י חברת אאורה, יחד עם יחידות הדיור שנמכרו על ידי חברת הבת מגידו. מגידו, שנרכשה השנה, תרמה למכירות ב-2024, אבל לא השפיעה על נתוני 2023. שורה תחתונה – אאורה מציגה עליה מרשימה במספר יחידות הדיור שנמכרו, רק צריך לזכור שההשוואה של תשעת החודשים הראשונים של 2024 לתקופה המקבילה אשתקד, היא לא ממש "תפוחים לתפוחים".
חוץ מזה, השבוע אאורה השלימה גיוס של 127 מיליון שקלים בהנפקת אג"ח
(זאת הייתה הקצאה פרטית למשקיעים).
השבוע אאורה גם הכריזה על חלוקת דיבידנד של 20 מיליון שקלים
(התשלום בפועל יתבצע בסוף החודש הזה).
השבוע אאורה גם נבחרה לביצוע שני פרויקטים של התחדשות עירונית, אחד בחיפה והשני בטירת הכרמל
(בשני המקרים היתר הבניה צפוי להתקבל בתוך כ-5 שנים)
ועניין אחרון בשבוע העמוס הזה של אאורה – השבוע אאורה קיבלה מהועדה המחוזית לתכנון ובניה את ההחלטה למתן תוקף לַתוכנית של החברה בפרויקט ביהוד מונוסון, פרויקט שאאורה צפויה להתחיל בשיווק וביצוע שלו כבר במהלך שנת 2025.
אל-על
מענף הנדל"ן נעבור לתחום התעופה. המניות של אל על וישראייר סיימו את יום המסחר האחרון של השבוע בירידות שערים, כשהמניה של אל על ירדה 6%, והמניה של ישראייר איבדה 2%. והנה אנקדוטה מעניינת – בשני המקרים הירידה ביום המסחר האחרון של השבוע, מגיעה אחרי רצף עליות, שנמשך לאורך שבעה ימי מסחר. שבעה ימי מסחר רצופים שבהם המניה של אל על עלתה 21%, והמניה של ישראייר טיפסה 8%.
מה עומד מאחורי רצף העליות במניות של חברות התעופה הישראליות? ובכן, לפי הדוח החודשי של רשות שדות התעופה, שגם הוא פורסם השבוע, שלוש חברות התעופה הישראליות (אל על, ישראייר וארקיע) הגדילו משמעותית את נתח השוק המצרפי שלהן בתנועת הנוסעים בנתב"ג: מ- 30% בספטמבר 2023 (כלומר לפני המלחמה) ל- 65% בספטמבר 2024 (כלומר במהלך המלחמה).
לא זאת אף זאת – עליה חדה נרשמה גם במספר הנוסעים בכל אחת משלוש החברות. בחודש ספטמבר 2024:
תנועת הנוסעים באל על זינקה ב-34%,
בארקיע מספר הנוסעים הרקיע ב- 42%,
ובישראייר מספר הנוסעים המריא ב- 54%.
העלייה בנתח השוק של שלוש חברות התעופה הישראליות, וגם הצמיחה בתנועת הנוסעים במטוסים שלהן, מגיעה על רקע ההיעדרות של חברות התעופה הזרות מנמל התעופה בן-גוריון. השיא הגיע בסוף ספטמבר, כשבעקבות החיסול של חסן נסראללה הרשע, רשות התעופה של האיחוד האירופאי המליצה לחברות התעופה שלא לטוס במרחב האווירי של ישראל ולבנון.
ההמלצה הזאת הייתה אמורה להיות בתוקף עד 31 באוקטובר, אבל – השבוע היא בוטלה, מוקדם מהצפוי. למה? בהודעה של רשות התעופה נכתב ש: "רשות התעופה האזרחית של ישראל הוכיחה את יכולתה לנהל ביעילות את הסיכונים לתעופה האזרחית במרחב האווירי שלה"
ביטול ההמלצה שלא לטוס לישראל, מאיים להחזיר את התחרות, את היצע הטיסות, החשש הזה, מפני החזרה של חברות תעופה הזרות לנתב"ג הוא זה שעומד מאחורי המימוש במניות של אל על וישראייר, ביום האחרון של שבוע המסחר בבורסה בישראל.
אגב, לאחרונה שמעתי כמה אנשים שמאיימים, שברגע שהחברות התעופה הזרות יחזרו לנתב"ג, הם "יבואו חשבון" עם החברות הישראליות שהעלו מחירים. פייר? אני לא מצליח להבין את ההיגיון. לא ברורה לי הלוגיקה הזאת, של הענשת חברות תעופה מקומיות, אלו שהעלו מחירים, על ידי מתן פרס לחברות תעופה זרות, שביטלו את הטיסות לישראל. במילים אחרות – חברים שלי אומרים "כמה רע שמחירי כרטיסי הטיסות עלו" ולעומתם אני אומר "כמה טוב שיש חברות שפועלות בנתב"ג ומוכרות כרטיסי טיסה". מעניין אותי לשמוע, מה אתם חושבים?
כאן אנחנו נפרדים –
בשבוע הבא ניפגש לפרק נוסף של qWEEKi,
פרק חדש שבו נתעדכן באירועים המעניינים שקורים בשוק ההון.
אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.