היי אני יניב רחימי ואתם מאזינים לעיתונליסט. בתוכנית מוזכרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה ולכן חשוב להזכיר, שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות, או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ושלי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
כשחברה מפרסמת דוח, ובאותו יום המניה שלה עולה בזמן שמדדי המניות יורדים, זה לא בהכרח אומר שהתוצאות של החברה היו טובות, אבל זה כן אומר שהן היו טובות יותר מהציפיות, או – גרועות פחות מהצפי של המשקיעים. ביום חמישי האחרון דניה סיבוס פרסמה את הדוח התקופתי לשנת 2023, ובאותו יום המניה שלה עלתה ב-1% במחזור כפול מהממוצע – בזמן שמדד הנדל"ן ירד ב-1.6%, ומדד ת"א בניה ירד ב-2%. האם התוצאות של דניה סיבוס היו כאלו טובות, או שמא, הן היו רק פחות רעות מהציפיות?
בפרק היום נדבר על הנתון שהכי הפתיע אותי בדוח של דניה סיבוס, משם נמשיך לתוצאות העסקיות ונראה איך המלחמה השפיעה עליהן, ובדרך – נלמד איך דניה מתמודדת עם המחסור בעובדים, ונבין איך היא יכולה להמשיך עם חלוקת הדיבידנד, כאילו עסקים כרגיל, כאילו אין מלחמה.
אבל לפני הכל, בואו נפריד בין קודש לחול. ההשלכות הקשות באמת של מלחמת "חרבות ברזל" על דניה סיבוס ניכרות כבר בעמוד הראשון גם בדוח התקופתי וגם במצגת לַמשקיעים – עמוד שמוקדש לשניים מעובדי החברה שנרצחו ונפלו במלחמה.
התמונות של תהילה קַעְטַבי ז"ל שנרצחה בביתה בקיבוץ חולית ע"י מחבלי חמאס ויאיר כהן ז"ל שנפל בקרב בדרום רצועת עזה, התמונות שלהם מחדדות את ההבדל בין עיקר לטפל, בין אנשים למספרים. יהי זכרם ברוך.

ובמעבר חד – לנתון שהכי הפתיע אותי בדוח של דניה סיבוס. מתקפת הטרור של תושבי עזה התרחשה בשבעה באוקטובר וזה אומר שההשפעה של המלחמה חלה על הרבעון כולו. ולמרות זאת, ואף על פי כן, בעמוד 95 בדוח של דניה מופיע המשפט הבא: "ככלל, השפעת המצב הבטחוני כאמור, על היקף הביצוע הכולל של החברה לא משמעותי (ירידה של כ – 9% ביחס להיקף המחזור ברבעון השלישי)."
הבנתם? בחוץ מלחמה, טילים, אזעקות, מפונים, העובדים מגויסים בצווי שמונה, הפועלים לא מגיעים, האתרים נסגרים – ודניה סיבוס מספרת לנו על ירידה של 9% בהיקף הביצוע. שמעתם נכון – לא 90%, רק 9%. בימים כתיקונם, 9% זה פער משמעותי, אבל אנחנו לא בימים כתיקונם, אנחנו במלחמה.

אז מה עומד מאחורי הנתון הזה ומה בעצם מאפשר אותו? את הבעיה וגם את הפתרון אפשר לראות בטבלת מצבת העובדים של דניה. מספר עובדי הרשות ירד מ-365 ל-0 (זאת הבעיה) ובמקביל מספר העובדים הזרים עלה מ-304 ל-383 (וזה הפתרון). אבל רגע, זה לא הכל, כי הנתונים האלו נכונים ליום 31 בדצמבר ומאז, אתם יודעים, עברו כבר חודשיים, שזה נצח בתקופה של מלחמה.
דניה סיבוס מחזיקה בתאגיד "יובלים" – שהוא תאגיד כוח אדם מורשה להעסקת עובדים זרים בענף הבניין. ליובלים יש היתר עקרוני לפעול כתאגיד עובדים זרים עד ליום 31.12.2024 והוא מוגבל להעסקה של עד 900 עובדים זרים. בסוף השנה, דניה סיבוס העסיקה 383 עובדים זרים, ולפי רונן גינזבורג, המנכ"ל של דניה סיבוס, נכון להיום כבר מועסקים בחברה מעל 550 עובדים זרים, והוא מאמין (המנכ"ל של דניה סיבוס) שבחודשיים הקרובים מספר העובדים הזרים יגיע לאלף. אלף עובדים זרים שיפתרו את בעיית המחסור בעובדים זרים מיהודה ושומרון ומעזה.

שנעבור לתוצאות העסקיות של דניה ב-2023? אז ככה, שורה עליונה ושורה תחתונה בדוח השנתי – פגז. צמיחה של 21% בהכנסות, ועליה של 12% ברווח הנקי. אבל – הרווח הגולמי והרווח התפעולי ללא שינוי לעומת 2022. איך קרה דבר? איך ההכנסות צומחות והרווח הגולמי נותר ללא שינוי? איך הרווח התפעולי נותר ללא שינוי, והרווח הנקי עולה?
הנה ההסבר: בשנת 2023 (כלומר בשנה שחלפה, בתקופת הדוח) דניה סיבוס הציגה צמיחה ועליה ברווח הגולמי בשלושה מתוך ארבעת מגזרי הפעילות שלה: בניה למגורים, בניה שלא למגורים, וביצוע וזכיינות תשתיות. אלא מה? במגזר אחד (אחד מתוך הארבעה) – ההכנסות התכווצו, והרווח הגולמי נחתך כל כך בחדות שהוא מחק והעלים את כל השיפור שנרשם בשלושת המגזרים האחרים. המגזר הזה (הסורר) הוא מגזר ייזום וביצוע למגורים.
מה עומד מאחורי הירידה החדה ברווח של מגזר ייזום וביצוע למגורים? פשוט, מספר פרויקטים בישראל, שהניבו לדניה סיבוס הכנסות ורווחים משמעותיים בשנת 2022 הסתיימו והיות שלחברה אין כרגע פרויקטים בביצוע בישראל, זה ניכר ברווח של המגזר שהתפייד.

ועכשיו לנקודה המעניינת בדוח, לסיבה שבזכותה, שהודות לה, למרות הקיפאון ברווח התפעולי, הרווח הנקי של דניה סיבוס עלה. השיפור ברווח הנקי מגיע הודות לסעיף הכנסות מימון, הכנסות המימון נרשמו בזכות ריבית מפיקדונות, הריבית על פיקדונות עלתה כי: א. הריבית במשק עלתה (זה ידוע) ב. גם יתרת המזומנים של דניה עלתה.
הנזילות הגבוהה של דניה מתורגמת לדיבידנד שמחולק לבעלי המניות. עם פרסום הדוחות השנתיים הוכרז על חלוקת דיבידנד של 40 מיליון שקל – סכום זהה לזה שחולק בארבעת הרבעונים הקודמים.
בשיחת הועידה גינזבורג התייחס ליתרת המזומנים ואמר:
"יש רמת מזומנים גבוהה, תודה לאל שהיא גבוהה בתקופה הזאת ושלא התפרענו ורכשנו קרקעות במחירים שאחרים התפרעו והם משלמים היום מחיר גדול, כולל מחיקה של חברות וכולל מחיקה של הרבה מאוד כסף, וזה עוד לא הסוף."
בעוד שבדוח השנתי קשה לראות השפעה כשלהי של המלחמה על התוצאות העסקיות של דניה סיבוס, אם נעשה זום אין לתוצאות הרבעוניות, אז כאן אי אפשר יהיה שלא לראות את ההשלכות של המלחמה. הרבעון האחרון היה חלש יחסית לקודמיו.
ב- Q4:
הרווח הגולמי הסתכם ב- 62 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח גולמי שנע בטווח של 73-71 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הקודמים, והרווח התפעולי, הוא הסתכם ב- 45 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של 58-55 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה.

החולשה הזאת של דניה סיבוס ברבעון האחרון לא מפתיעה. היא אפילו מתבקשת. זה היה מפתיע אם לא היה חל שינוי בתוצאות העסקיות ברבעון שבו נפתחה המלחמה. הנקודה המרכזית שאני לוקח מהדוח היא שבגדול נראה שדניה מצליחה להתמודד עם האתגרים הכלכליים שהמלחמה הביאה אתה.
זה לא שהכל תותים, אל תבינו אותי לא נכון, אבל דניה מוכיחה שאפשר להתמודד עם המחסור בעובדים זרים מהרשות באמצעות עובדים זרים שלא מהרשות. ואלו בשורות בהחלט טובות, גם ברמת החברה, וגם ברמת המשק והמדינה.
בנימה אופטימית זאת, אנחנו נפרדים,
אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.