דוחות מלחמה

למלחמת "חרבות ברזל" שנכפתה על מדינת ישראל בעקבות מעשי הטבח שביצעו תושבי עזה בשבעה באוקטובר יש השפעה גם על הדוחות הכספיים של החברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה. בדיון שהתקיים ביום שני השבוע בפורום שווי הוגן של אוניברסיטת רייכמן* נדונו סוגיות שונות והוצגו ההשפעות הכלכליות של המלחמה על מגוון חבורות שפועלות בתחומים שונים במשק הישראלי. לצד איומים ובעיות שעלו, צצו גם כמה נקודות שאפשר לשאוב מהן אופטימיות זהירה. את האיומים כולנו מכירים, ולכן בפוסט הזה אתמקד בהזדמנויות.

* ראשי פורום שווי הוגן הם פרופ' אמיר ברנע, ורו"ח שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן.

אירוע שאינו מחייב התאמה

מעשי הטבח ופעולות הטרור של השבעה באוקטובר התרחשו לאחר תום הרבעון השלישי. לעובדה זאת יש השפעה על האופן שבו השלכות המלחמה יבואו לידי ביטוי בדוחות הכספיים. המשמעות היא שיש לנטרל את ההשפעות של המלחמה לגבי כל מה שקשור לנתוני 30.9.2023. לדברי רו"ח שלומי שוב, מבחינה חשבונאית מדובר באירוע שאינו מחייב התאמה. מעריך שווי שמבצע כעת הערכה לגבי 30.9 נדרש להתעלם מהמידע הרב לגבי הפריט המוערך שזרם אליו בחודש האחרון בעקבות המלחמה. הנטרול חל על הכרה ומדידה בדוחות, לרבות כל נושא האומדנים, ובפרט אומדן שווי הוגן, ירידות ערך, בין אם מדובר במלאי ובין אם מדובר ברכוש קבוע ומוניטין, הפרשות וכיוצא בזה.

הבנקים יוצאים מן הכלל

הכלל לפיו הדוחות הכספיים ליום 30.9 צריכים להתעלם מהשפעות המלחמה שהחלה אחרי תום הרבעון חל גם לגבי ההפרשה להפסדי אשראי חזויים בגין נכסי חוב – הפרשה שצריכה להתעלם מהמידע השלילי שמגיע בעקבות המלחמה. אולם כאן רו"ח שוב מצביע על מה שהוא מגדיר כ"עיוות מאוד מוזר בשוק ההון הישראלי" וזאת לנוכח המכתב שהמפקח על הבנקים הוציא ולפיו הוא מבקש מהם לכלול את השפעות המלחמה כבר ביתרת ההפרשה להפסדי אשראי חזויים של הרבעון השלישי. לדברי רו"ח שוב "זה כמובן טיפול חשבונאי שעומד בסתירה לכללי החשבונאות המקובלים – ובין היתר גם לטיפול החשבונאי בהפרשה להפסדי אשראי לגופי אשראי חוץ בנקאיים שלא כפופים לפיקוח".

אופטימיות זהירה

חברות התעופה הישראליות – הגדלת נתח שוק

אורי סירקיס, מנכ"ל חברת התעופה ישראייר, הסביר שמול ירידה מאוד דרמטית שיש בנתב"ג שעובד בעצימות מאוד נמוכה ובקצב שדומה לתקופת הקורונה, קורים דברים שאפשר להסתכל עליהם באופן חיובי. סירקיס אמר שבעקבות האמירות של ארדואן ברור שבשנה הבאה יש הזדמנות עבור ישראייר בשינוי תמהיל היעדים.

"יש המון דברים שאנחנו מסתכלים עליהם ובהחלט אנחנו אופטימיים לגביהם. ברור לנו שחברות ירצו להקטין סיכון ולא יציבו את המשאבים שלהם בדרך לפה לת"א ולכן יש הערכה מקצועית אצלנו שבשנה הבאה כמות המובילים שיטוס ומישראל תהיה נמוכה יותר, התחרות תהיה בעצימות נמוכה יותר והפוטנציאל שלנו להגדלת נתח שוק, ולא רק שלנו אלא של כל החברות הישראליות, הוא מאוד משמעותי".

חברות התיירות הישראליות – עליה בתיירות המקומית

שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל, ציין ש-80% מהפעילות של הקבוצה באירופה וגם ששער החליפין של היורו והסטרלינג מטיב עם החברה. לדבריו לא תהיה השפעה מהותית על החברה, בעיקר בגלל שפתאל היא חברה בינלאומית. עקה צופה הרעה בתיירות הנכנסת, והזדמנות בתיירות הפנים.

"אנחנו לא יודעים מה יהיה מצב התיירים בשנה הבאה, אנחנו מעריכים שהוא יהיה לא טוב בתיירות שנכנסת לישראל. מצד שני, אנחנו מעריכים שתיירות הפנים מאוד מאוד תתחזק בישראל כי שווקים כמו טורקיה, מרוקו, דובאי, סיני, ירדו בצורה משמעותית".

נדל"ן מסחרי – המבקרים חוזרים לקניונים

אופיר שריד, מנכ"ל חברת הנדל"ן המניב מליסרון, אמר שבקניונים המצב משתפר מיום ליום ושחל שיפור הדרגתי בפדיונות בקניונים. בשבוע הראשון הייתה ירידה של 75% בקופות, והיום הירידה היא בין 10%-30% תלוי במגזר הפעילות.

"ביום שישי האחרון בחלק מהקניונים היו מעל 100% תפוסה… בקופות יש ירידה של 20%-25%… אנשים מגיעים יוצאים מתאווררים קונים את הביסיק פחות קונים את האופנה העילית. ככל שאתה במדרג יותר יקר ככה אתה יותר קונה את המוצרים האלו לאירועים, ואין אירועים ואין חתונות ואין מסיבות ומן הסתם זה משפיע".

נדל"ן למגורים – ביקוש מחול לדירות בישראל

רונן יפו, מנכ"ל חברת הנדל"ן למגורים דוניץ אלעד, תיאר את הקושי שהיה בשבועות הראשנים למלחמה לפתוח את אתרי הבנייה וציין שהחל מהשבוע השלישי כל אתרי הבניה שלו עובדים. תחום הנדל"ן למגורים נכנס למלחמה במצב בעייתי כשהוא סובל מירידה בקצב מכירת הדירות ויפו טוען שמי שנכנס למלחמה חלש מבחינה פיננסית ומינוף יתקשה יותר.

"התחלנו לראות לצערי את אותותיהם של גופים פיננסים שהחליטו להיות פחות סבלניים ופחות עם אורך רוח…בפרויקטים שקרובים לסיום יש ביקוש ואנשים מחפשים דירות זמינות עם ממ"דים וכן שיש התעניינות בקרב משקיעים יהודיים מחו"ל שדווקא עכשיו רוצים לקנות דירה בישראל".

שמאויות – מדיניות של הכלה

שמאי המקרקעין רוני זרניצקי אמר שבוועדות מחזרים אחרי היזמים ומגלים סבלנות ועניין בקידום של היתרים ותב"עות כי הם חוששים מההמשך שיביא לעצירה. גם זרניצקי מדבר על שיווק מאוד אגרסיבי בחו"ל, וחתימות על הסכמי מכר של דירות לתושבים זרים שמגלים עניין בישראל בגלל גילויי אנטישמיות. לדבריו לא צפויים שינויים מהותיים בהערכות השווי.

"לגבי מדיניות ההכלה של מערכות מממנות, אני בתור מלווה של הרבה פרויקטים לבניה, קיבלנו הנחיה חד משמעית מהמערכות המממנות לגלות מדיניות של הכלה וסבלנות כלפי לווים ופרויקטים לבניה, כמובן כל דבר לפי העניין ובלי ניצול של המצב. אני חושב שהאירוע האגרסיבי שכולם מכירים הוא לא בהכרח קשור לאירוע המלחמתי".

"השפעות קצרות טווח והשפעות על NOI הם לא בהכרח דברים שמשפיעים באופן ישיר על שווי הנכסים. זה צריך להיבחן לאורך זמן כדי להבין ולדעת האם זה יורד לשווי הנכסים… אנחנו לא רואים, ממש לא רואים, כרגע ירידה בשווי של נכסים. אנחנו לא רואים עסקאות שמצביעות על שינוי בשווי של נכסים. את התיקונים בשיעורי ההיוון איפה שהיה צריך לעשות ובנכסים שכן נפגעו כתוצאה מהריביות כבר ידענו לתקן ברבעונים הקודמים ואנחנו נהיה יותר חכמים בדוח השנתי כשתהיה וודאות יותר גבוהה לגבי משך האירוע הזה".

בשורה התחתונה, המצב לא מזהיר אבל אפשר למצוא כמה נקודות של אור.
עוד נדע ימים יפים, תשמרו על אופטימיות.
בשורות טובות,
יניב רחימי

אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.