היי אני יניב רחימי ואתם מאזינים לעיתונליסט. בתוכנית מוזכרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה, ולכן חשוב להזכיר שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות, או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ושלי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
יחסים פיננסים הם חלק בלתי נפרד מקריאה, ניתוח והבנה של דוחות כספיים. הם עוזרים לנו לזהות מגמות, לאתר הזדמנויות וגם לסמן איומים. הם מאפשרים לנו לראות שינויים בין תקופות, וגם להשוות בין חברות. הם מקנים לנו את היכולת לתת משמעות למספרים שמופיעים בדוחות.
הפרק הזה פותח את הסדרה "הכל יחסים" – סדרת פוסטים שמתפרסמת בבלוג של הפודקאסט, שבה נערוך היכרות עם 26 יחסים פיננסים שכל משקיע בשוק ההון חייב להכיר. החל מצמיחה ורווחיות, דרך תשואה להון, והון חוזר, ועד ל-EBITDA ותזרים מזומנים חופשי.
את הסדרה מלווה קובץ האקסל "יחסים פיננסים למשקיע הנבוך". הקובץ מאפשר היכרות בסיסית עם היחסים הפיננסים, באמצעות הדגמה ויישום מעשי שלהם בדוחות הכספיים. אני רוצה לשתף אתכם, מאזינות ומאזינים יקרים, שכבר עכשיו אני עובד על הגרסה הבאה של הקובץ (גרסה 2.01) שתכלול לשונית נוספת שבה היחסים הפיננסים יופיעו באנגלית, והיישום שלהם יודגם בעזרת דוחות כספיים של חברה שנסחרת בארצות הברית. את השדרוג הזה אני מתכוון לסיים ולשתף אתכם כבר במהלך החודש הקרוב.
הפוסט הראשון בסדרה "הכל יחסים" כבר מופיע בבלוג אבל רגע לפני שאתם ניגשים אליו – אני רוצה לשתף אתכם בשלושה דגשים לשימוש נכון, מושכל, ומועיל ביחסים הפיננסים. שלושה טיפים של אלופים שרלוונטיים לכל יחס פיננסי שתשתמשו בו אי פעם. טיפים שיחסכו לכם מבוכות ותסכולים שאני כבר חוויתי בעבר.
טיפ #1
הטיפ הראשון באדיבות אלברט איינשטיין. איינשטיין, מי שפיתח את תורת היחסות, אמר שהכל יחסי, וגם יחסים פיננסים זה עניין יחסי. היחסים הפיננסים נותנים לנו את הערך הגדול ביותר כשאנחנו מתבוננים בהם באופן יחסי לתקופות קודמות, לחברות דומות, ולתחזיות.
בכל יחס פיננסי שנחשב, נרצה לבדוק גם: א. מה היה אותו יחס פיננסי של אותה חברה בתקופות הקודמות ב. מה היחס הפיננסי בחברות דומות באותה תקופה ג. מה היו התחזיות והציפיות ביחס ליחס
בואו נדגים באמצעות יחס הצמיחה.
צמיחה זה יחס שעונה על שאלה אחת פשוטה: מה היה השינוי בהכנסות של החברה בתקופת הדוח? בכמה אחוזים ההכנסות עלו או ירדו לעומת התקופה המקבילה? נניח שחברה מסוימת הציגה בשנת 2022 צמיחה של 20%. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? צמיחה של 20% זה טוב? זה רע? אז אמרנו שיחסים פיננסים זה עניין יחסי, ולכן:
א. נשווה את שיעור הצמיחה בשנת 2022, לשיעור הצמיחה של אותה חברה בתקופות קודמות. צמיחה של 20% מקבלת משמעות אחת אם נראה שקצב הצמיחה של החברה בכל אחת מהתקופות הקודמות היה 10%, כי זה אומר שקצב הצמיחה השתפר, התגבר, התחזק. אותה צמיחה של 20% מקבלת משמעות שנייה אם נמצא שקצב הצמיחה של החברה בכל אחת מהתקופות הקודמות היה 30%, כי זה אומר שקצב הצמיחה הורע, הואט, נחלש.
ב. אנחנו נרצה להשוות את הצמיחה של החברה לשיעור הצמיחה של חברות דומות באותה תקופה. צמיחה של 20% מקבלת משמעות אחת אם חברות דומות בענף צמחו באותה תקופה ב-10%, והיא מקבלת משמעות שנייה אם חברות דומות בענף צמחו באותה תקופה ב-30%.
ג. את היחס הפיננסי שחישבנו, נשווה גם לתחזיות ההנהלה ולציפיות המשקיעים. לא כל חברה מפרסמת תחזיות וכמובן שלא לכל חברה יש סיקור פומבי, אבל במקרים שיש – נרצה להשוות בין התחזיות והציפיות לבין התוצאות בפועל. בין הצפוי למצוי.
טיפ #2
הטיפ השני שלי לשימוש נבון ביחסים הפיננסים הוא "תהיו סנדלרים". האקסל מאפשר לנו לחשב יחסים פיננסים בקלות, בפשטות ובמהירות, ואני בהחלט ממליץ בחום להשתמש בו (ולא חלילה במחשבונים). אבל האקסל גם מאפשר לנו להציג אין ספור ספרות אחרי הנקודה, והטיפ שלי בעניין הזה הוא פשוט – אל. זה שהאקסל מאפשר לנו להציג שלוש, ארבע, וחמש ספרות אחרי הנקודה, לא אומר שאנחנו חייבים להשתמש בזה. בדיוק כמו שאם מונחים לפנינו שלושה, ארבעה, וחמישה ג'חנונים, זה לא אומר שאנחנו חייבים לאכול את כולם (ואני לא מכחיש ולא מאשר שזה קשור למשהו שקרה, או לא קרה, בשבת האחרונה).
אם חישבתם יחס פיננסי כלשהו, ונניח שמצאתם שהוא 10.12345, אין שום טעם להציג את כל הספרות שמופיעות אחרי הנקודה. אפשר להתספק באחת, מקסימום שתיים. מה שמעבר לזה – רק מייצר לנו רעש, ותחושה (תחושה כוזבת) של ידיעה ושליטה בנתונים ובמציאות. חשבון סנדלרים, כזה שמציג את הנתונים באופן פשוט וברור, תמיד עדיף על פני חישוב מורכב ומסובך, שלמראית עין (ולמראית עין בלבד) נראה מקצועי יותר. רוצים להפחית רעשים? תפחיתו ספרות אחרי הנקודה.
טיפ #3
הטיפ השלישי והאחרון להיום בנושא יחסים פיננסים הוא "לא להתאהב". ביחסים כמו ביחסים, צריך לדעת מי מתאים לנו ומתי, ויש יחסים (אתם יודעים) שהם יחסים רעילים.
קחו לדוגמא את ה-EBITDA – מדד לא חשבונאי (Non-GAAP) שזוכה לקיתונות של ביקורת. וורו באפט אומר, אני מצטט:
"EBITDA הוא מונח שעלה להרבה משקיעים הרבה כסף".
והשותף של באפט, צ'ארלי מנגר מציע פנינה נוספת:
"בכל מצגת שמשתמשת במילה EBITDA, בכל פעם שאתה רואה את המילה הזאת, פשוט תחליף אותה לביטוי 'רווחי בולשיט'"
עצם העובדה שהנהלה בוחרת להציג ביחס פיננסי כלשהו, לא אומר שאנחנו בהכרח חייבים לאמץ אותו מיידית. שימוש מושכל ביחסים פיננסים הוא כזה, שלפעמים נבחר שלא להשתמש בהם.
עד כאן הפרק על הסדרה "הכל יחסים".
הפוסט הראשון בסדרה כבר מחכה לכם בבלוג.
אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.