הפוסט הזה פותח את הסדרה "הכל יחסים (פיננסים)"
סדרת פוסטים שבה נערוך היכרות עם 26 יחסים פיננסים שכל משקיע חייב להכיר.
החל מצמיחה ורווחיות, דרך תשואה להון, והון חוזר, ועד ל-EBITDA ותזרים מזומנים חופשי.
את הסדרה מלווה קובץ האקסל "יחסים פיננסים למשקיע הנבוך".
הקובץ מאפשר היכרות בסיסית עם היחסים הפיננסים החשובים
באמצעות הדגמה ויישום מעשי שלהם בדוחות הכספיים.
בפוסט הזה נכיר את חמשת היחסים הפיננסים הראשונים (יחסים 5-1)
שכולם מחושבים רק באמצעות סעיפים שמופיעים בדוח רווח והפסד:
צמיחה, רווחיות גולמית, רווחיות תפעולית, רווחיות נקייה, ויחס כיסוי הריבית.
יחס #01 – צמיחה
צמיחה זה יחס שעונה על שאלה פשוטה:
מה היה השינוי בהכנסות של החברה בתקופת הדוח?
כלומר, בכמה אחוזים ההכנסות עלו או ירדו לעומת התקופה המקבילה?
איך מחשבים את שיעור הצמיחה?
שלב ראשון – לוקחים את ההכנסות בתקופת הדוח, ומחלקים אותן בהכנסות של התקופה הקודמת.
שלב שני – מתוצאת החילוק שקיבלנו (מהמנה) מחסירים אחד, ומכפילים ב-100.
בדוגמא שמופיעה בקובץ יחסים פיננסים
אפשר לראות בדוח רווח והפסד (זה הדוח שמופיע בצבע ירוק)
שההכנסות בשנת 2022 הסתכמו ב-4,300 מיליון שקלים,
ושבשנת 2021 הן הסתכמו ב-4,100 מיליון שקלים.
כדי לחשב את שיעור הצמיחה:
שלב ראשון – ניקח את ההכנסות בתקופת הדוח (4,300) ונחלק אותן בהכנסות של התקופה הקודמת (4,100)
1.049 = 4,100 / 4,300
שלב שני – ניקח את התוצאה שקיבלנו, נחסיר ממנה 1, ונכפיל ב-100
4.9 = 100 * (1 – 1.049)
החברה רשמה עליה של 4.9% בהכנסות בשנת 2022 (לעומת ההכנסות בשנת 2021)
בדיוק באותו אופן שבו חישבנו את שיעור הצמיחה בהכנסות,
אנחנו יכולים לחשב את שיעור השינוי במלאי, בתזרים, ברווח,
למעשה בכל סעיף שמופיע בדוחות הכספיים.
בדוגמא שמופיעה בקובץ יחסים פיננסים
אפשר לראות בדוח רווח והפסד (שוב, זה הדוח שמופיע בצבע ירוק)
שהרווח התפעולי בשנת 2022 הסתכם ב-357 מיליון שקלים,
ושבשנת 2021 הוא הסתכם ב-204 מיליון שקלים.
כדי לחשב את שיעור השינוי ברווח התפעולי,
כלומר כדי להבין בכמה אחוזים עלה או ירד הרווח התפעולי בשנת 2022 לעומת שנת 2021.
שלב ראשון – ניקח את הרווח התפעולי בתקופת הדוח (357) ונחלק אותו ברווח התפעולי של התקופה הקודמת (204)
1.75 = 204 / 357
שלב שני – ניקח את התוצאה שקיבלנו, נחסיר ממנה 1, ונכפיל ב-100
75 = 100 * (1 – 1.75)
החברה רשמה עליה של 75% ברווח התפעולי
שימו לב לזה שחישבנו את שיעור השינוי ברווח התפעולי, ולא את השינוי ברווחיות התפעולית (שאותו נכיר בהמשך הפוסט).
יחס הצמיחה הוא יחס אופקי.
אנחנו מיישמים אותו באמצעות סעיף אחד, שמופיע בשתי עמודות.
היחס הבא שנכיר, יחס הרווחיות, הוא יחס אנכי.
רווחיות מחושבת באמצעות שני סעיפים שמופיעים בעמודה אחת.
יחס #02, #03, #04 – ריווחיות
בואו נגדיר רווחיות:
רווחיות זה היחס בין אחד מסעיפי הרווח (גולמי / תפעולי / נקי)
לבין סעיף ההכנסות באותה שנה.
אם נרצה לחשב רווחיות נקייה לדוגמא
פשוט ניקח את הרווח הנקי, ונחלק אותו בהכנסות.
את התוצאה שקיבלנו נכפיל ב-100, כדי שהנתון יהיה באחוזים.
שימו לב שרווח זה מספר, ורווחיות תמיד תופיע כאחוז (אחוז מההכנסות).
נניח שחברה מסוימת הציגה הכנסות של 100, ורווח גולמי של 70.
אנחנו יכולים לחשב בעל פה את הרווחיות הגולמית של החברה:
הרווחיות הגולמית שלה היא 70% (רווח גולמי של 70 לחלק להכנסות של 100)
אבל מה אפשר ללמוד מיחס הרווחיות? מה בדיוק המשמעות שלו? אז ככה:
אם חברה מציגה רווחיות גולמית של 70%
זה אומר שמכל 100 שקלים שהיא רושמת כהכנסה,
אחרי שמפחיתים את עלות המוצרים והשירותים שהיא מכרה,
היא מצליחה להישאר עם 70 שקלים של רווח גולמי.
אם חברה מציגה רווחיות תפעולית של 40%
זה אומר שמכל 100 שקלים שהיא רושמת כהכנסה,
אחרי שמפחיתים עלות המוצרים והשירותים שהיא מכרה,
וגם אחרי כל ההוצאות התפעוליות שלה (מחקר ופיתוח, מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות),
היא מצליחה לשמור על 40 שקלים של רווח תפעולי.
אם חברה מציגה רווחית נקייה של 10%
זה אומר שמכל 100 שקל שהיא רושמת כהכנסה,
אחרי שמפחיתים את עלות המוצרים והשירותים שהיא מכרה,
וגם אחרי כל ההוצאות התפעוליות שלה (מחקר ופיתוח, מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות),
וגם אחרי הוצאות המימון והמסים.
היא מצליחה להישאר עם 10 שקלים של רווח נקי.
בדוגמא שמופיעה בקובץ יחסים פיננסים
אפשר לראות בדוח רווח והפסד (זה הדוח שמופיע בצבע ירוק)
שהרווח התפעולי בשנת 2022 הסתכם ב-357 מיליון שקלים,
וההכנסות באותו שנה הסתכמו ב-4,300.
כדי לחשב את הרווחיות התפעולית בשנת 2022:
ניקח את הרווח התפעולי (357) ונחלק אותו בהכנסות (4,300)
0.083 = 4,300 / 357
את התוצאה שקיבלנו נכפיל ב-100 (כדי שהתשובה תהיה באחוזים)
8.3 = 100 * 0.083
הרווחיות התפעולית של החברה היא 8.3%
אם נחשב את אותו יחס גם לגבי הנתונים של השנה הקודמת
נקבל שהרווחיות התפעולית בשנת 2021 הייתה 5%
0.05 = 4,100 / 204
אנחנו בהחלט יכולים לומר במצב כזה, שהרווחיות התפעולית של החברה השתפרה.
בשנת 2021, החברה הצליחה לרשום רווח תפעולי של 5 שקלים מכל הכנסה של 100 שקלים,
ובשנת 2022, מכל הכנסה של 100 שקלים, היא הצליחה לרשום רווח תפעולי של 8 שקלים ו-30 אגורות.
יחס #05 – יחס כיסוי הריבית
נגדיר את יחס כיסוי הריבית:
היחס בין הרווח התפעולי להוצאות המימון, נטו.
הרווח התפעולי הוא הרווח אחרי עלות המוצרים והשירותים שנמכרו בתקופת הדוח,
ואחרי ההוצאות התפעוליות (מחקר ופיתוח, מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות).
באנגלית, לרווח התפעולי קוראים EBIT שהם ראשי התיבות של Earnings Before Interest & Tax
כלומר רווח לפני הוצאות מימון ומיסים.
מכאן שהרווח התפעולי הוא המבצר האחרון לפני סעיף המימון.
אם הרווח התפעולי לא יהיה גבוה מספיק כדי לכסות את הוצאות המימון, אז לחברה יהיה הפסד לפני מס.
בדוגמא שמופיעה בקובץ יחסים פיננסים
הרווח התפעולי בשנת 2022 היה 357 מיליון שקלים,
והוצאות המימון נטו באותה שנה הסתכמו ב-155 מיליון שקלים.
כדי לחשב את יחס כיסוי הריבית בשנת 2022:
נחלק את הרווח התפעולי (357) בהוצאות המימון נטו (155)
ונקבל שיחס כיסוי הריבית בשנת 2022 היה 2.3.
זה אומר שהרווח התפעולי של החברה היה גבוה פי 2.3 מהוצאות המימון שלה באותה שנה.
כשאנחנו מחשבים את יחס כיסוי הריבית,
אם התוצאה שנקבל גדולה מ-1, זה אומר שהרווח התפעולי גבוה מהוצאות המימון, נטו.
ואם התוצאה שנקבל קטנה מ-1, המשמעות היא שהרווח התפעולי נמוך מהוצאות המימון, נטו.
שימו לב:
יחס כיסוי הריבית רק מראה לנו פי כמה הרווח התפעולי גדול או קטן מהוצאות המימון.
היחס הזה לא בהכרח מלמד אותנו אם החברה יכולה לשרת את החוב שלה, או לא.
יש יחסים אחרים, שאותם נכיר בהמשך הסדרה, שעושים את זה בצורה טובה יותר.
בפוסט הבא בסדרה "הכל יחסים (פיננסים)" נכיר שישה יחסים פיננסים חדשים,
שכדי לחשב אותם נשלב בין סעיפים מדוח רווח והפסד לבין סעיפים שמופיעים במאזן:
תשואה להון (ROE), תשואה לנכסים (ROA), תשואת המינוף, ימי לקוחות, ימי מלאי, וימי ספקים.
שלוש עצות זהב לשימוש נבון ביחסים פיננסים (עיתונליסט, פרק 012)
הכל יחסים (פיננסים) – חלק ב' (תשואה על הנכסים, תשואה על ההון, תשואת המנוף, ימי לקוחות, ימי מלאי, ימי ספקים)
שבוע נפלא
יניב רחימי
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.