היי אני יניב רחימי ואתם מאזינים לעיתונליסט. בתוכנית מוזכרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה, ולכן חשוב להזכיר, שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות, או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ושלי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
הרווח הוא הסעיף המשפיע והחשוב ביותר בדוח רווח והפסד. אתם מבינים שלא סתם קוראים לדוח הזה: דוח רווח והפסד, ולא דוח הכנסות נניח, או דוח הוצאות. כן, ההכנסות חשובות גם ההוצאות, אני לא טוען שלא. אבל בסוף בסוף, בשורה התחתונה – אנחנו מתלהבים מצמיחה בהכנסות ומירידה בהוצאות מסיבה פשוטה אחת: הם מביאים לעלייה… ברווח.
בפרק הזה נתמקד ברווח של חמשת הבנקים הגדולים בישראל: לאומי, פועלים, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי, ונבין למה הרווח שלהם גדל בשיעורים כל כך גבוהים. ברבעון הראשון של 2023 (בחודשים ינואר, פברואר ומרץ השנה) חמשת הבנקים רשמו רווח נקי מצטבר של 7 מיליארד ו-357 מיליון שקלים. זאת עליה של 29% לעומת הרווח ברבעון הראשון בשנה שעברה.
מה עומד מאחורי הזינוק החד ברווחי הבנקים? כדי לענות על השאלה הזאת, אנחנו קודם כל צריכים להבין דבר אחד: לבנקים יש שני כובעים: מערכת הבנקאות משמשת בעת ובעונה אחת: גם כמקור לאשראי, וגם כגוף לחיסכון. בכובע אחד, הבנקים מציעים אשראי, ובכובע השני, הם מציעים חסכונות. ביד אחת, הבנקים מקבלים ריבית (על הלוואות ומשכנתאות) וביד שנייה, הם נותנים ריבית (על פיקדונות).
אני מניח שאתם כבר מניבים לאן העסק הזה הולך, נכון? הרווח של הבנקים מושפע במידה רבה מהפער בין מה שהם נותנים, לבין מה שהם מקבלים. ובתקופה הזאת, הפער הולך ומתרחב, ויש לזה שתי סיבות מרכזיות:
הסיבה הראשונה היא האינפלציה. הבנקים נהנים מזה שמדד המחירים לצרכן עולה. עלייה באינפלציה מגדילה את הרווח של הבנקים, כי מערכת הבנקאות בישראל מתאפיינת בעודף נכסים שצמודים למדד, על התחייבויות שצמודות למדד. לכל הבנקים בישראל, בלי יוצא מן הכלל (לכל החמישה) יש יותר הלוואות צמודות שהם נתנו, מאשר פיקדונות צמודים שהציבור לקח. בסוף הרבעון הראשון, נכון ל-31 במרץ 2023, לחמשת הבנקים יש במצטבר נכסים צמודי מדד בשווי של 251 מיליארד שקל, ומולם, יש לבנקים התחייבויות צמודות מדד בהיקף של 151 מיליארד שקל. כלומר למערכת הבנקאית יש עודף של נכסים צמודים על התחייבויות צמודות, בהיקף של 100 מיליארד שקל.
לכן כשהמדד עולה, הבנקים גם מקבלים יותר על ההלוואות הצמודות שהם נתנו, והם גם נותנים יותר על הפיקדונות הצמודים של הציבור, אבל – בזכות העובדה שיש יותר אשראי צמוד, מאשר חסכונות צמודים, הבנקים מקבלים יותר ממה שהם נותנים, ולכן הרווח שלהם גדל. זה מה שנכתב בסקירה של בנק ישראל על מערכת הבנקאות שהתפרסמה בנובמבר 2022:
"מערכת הבנקאות מאופיינת בעודף נכסים צמודי מדד על התחייבויות צמודות מדד. בהתאם, הגידול בהכנסות ריבית גבוה משמעותית מאשר הגידול בהוצאות ריבית, ועל כן עלייה בסביבת האינפלציה מטיבה במידה ניכרת עם הכנסות הריבית נטו של הבנקים.
דרך נוספת להסתכל על זה היא דרך הכיס שלנו, הכיס של לקוחות הבנקים. נניח שיש לנו משכנתא, של מיליון שקל, במסלול שהוא צמוד למדד, ונניח שיש לנו גם חיסכון, של חצי מיליון שקל, שגם הוא צמוד למדד. אם המדד יעלה, אז: מצד אחד – נשלם יותר על המשכנתא ומצד שני – נקבל יותר על הפיקדון. אבל בגלל שהמשכנתא שלנו (מיליון שקל) גדולה מהפיקדון (חצי מיליון שקל) בשורה התחתונה יהיו לנו יותר הוצאות מאשר הכנסות, אנחנו נשלם יותר ממה שנקבל. וזה אומר, שלבנקים יהיו יותר הכנסות מהוצאות, שהם יקבלו יותר ממה שהם ישלמו. וכשזה קורה, הרווחים של הבנקים גדלים. העלייה באינפלציה היא הסיבה הראשונה לעלייה ברווחים של הבנקים, אבל ממש לא היחידה.
הסיבה השנייה היא הריבית. הריבית שהבנקים גובים מהלקוחות שלהם (על הלוואות, משכנתאות וכו) גבוהה מהריבית שהבנקים נותנים ללקוחות שלהם (על פיקדונות, תוכניות חיסכון וכן הלאה). למעשה הבנקים קונים כסף מלקוחות שחוסכים בפיקדונות, ומוכרים את הכסף הזה ללקוחות אחרים שצורכים הלוואות. הפער בין הריבית שהבנק גובה על האשראי, לבין הריבית שהוא משלם על החסכונות, הוא הרווח של הבנק.
לפער בין הריבית על פיקדון קצר מועד, לבין הריבית על אשראי קצר מועד, קוראים "פער הריבית". הוא מופיע בדוחות שהבנקים מפרסמים מדי רבעון, והוא מאפשר לנו לקבל מושג על הרווחיות שלהם. עכשיו תראו מה קרה. ברבעון הראשון של 2023, לפי הדוחות שפורסמו השבוע ובשבוע שעבר, פער הריבית הממוצע של חמשת הבנקים (באפיק השקלי הלא צמוד) עמד על 2.43%. בעוד שברבעון המקביל אשתקד (כלומר ברבעון הראשון של 2022) פער הריבית עמד על 1.85%.
מה אפשר ללמוד מזה? שאם לפני שנה, הריבית שהבנקים גבו על אשראי שקלי לא צמוד הייתה גבוהה ב-1.85% מהריבית שהם שילמו בפיקדונות, אז עכשיו, הריבית שהבנקים גובים על האשראי שהם מוכרים לציבור גבוהה ב-2.43% מהריבית שהם נותנים על הפיקדונות. פער הריבית גדל. ההפרש בין מה שהבנקים לוקחים, לבין מה שהבנקים נותנים, התרחב.
שני גורמים אחראים להתרחבות של פער הריבית: הגורם הראשון הוא – כשהריבית במשק עולה (ובשלושה־עשר החודשים האחרונים היא עלתה 10 פעמים) הבנקים מעלים את הריבית שהם גובים על האשראי באופן מלא, אבל את הריבית שהם מציעים על הפיקדונות הם מעלים רק באופן חלקי. שימו לב למה שנכתב בסקירה שפורסמה בפברואר השנה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת
"אפשר לראות כי מאז תחילת גל העלאות הריבית על ידי בנק ישראל באפריל 2022 ועד אוגוסט 2022 עלתה הריבית הממוצעת על אשראי ב-92 נקודות האחוז, הריבית הממוצעת על פיקדונות עלתה ב-49 נקודות האחוז ופער הריבית עלה ב-44 נקודות האחוז. כלומר עליית הריבית על אשראי שניתן לציבור הייתה גבוהה מעליית הריבית על הפיקדונות. תופעה זו עשויה לנבוע מחוסר תחרותיות בשוק הפיקדונות. כתוצאה מכך, עלו ההכנסות מריבית נטו והרווח הנקי של חמש קבוצות הבנקאות."
דבר שני שמאפשר לבנקים להגדיל את מרווח הריבית שלהם, זאת העובדה שבחשבונות העו"ש של הציבור שוכבים מיליארדים של שקלים… רגע אחד, "שוכבים" אמרתי? סליחה, "ישנים", מיליארדים של שקלים שלא מקבלים ריבית כלשהי. כשהריבית במשק עמדה על 0.1% , זה היה הגיוני לשמור את הכסף בעו"ש. אבל עכשיו? כשהריבית נושקת ל-5%? זה פשע. חלק ניכר מהמקורות לַאשראי שהבנקים נותנים, הוא בכספים שנמצאים בחשבונות העו"ש, וככה יוצא שהבנקים מצד אחד, לא משלמים ריבית על יתרת העו"ש של הלקוחות, ומצד שני, הם מקבלים יותר על האשראי שהם מוכרים לציבור.
אם אתם אוהבים את הבנק שלכם, אבל ממש אוהבים אותו תמשיכו להשאיר כסף בעובר ושב בלי לקבל עליו ריבית, ותמשיכו לחסוך בפיקדונות שהבנק שלכם מציע, בלי לעשות שופינג… ככה תעזרו לבנקים להציג רווחים שרק הולכים וגדלים מרבעון לרבעון.
עד כאן להפעם, חג שבועות שמח
אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.