היי אני יניב רחימי ואתם מאזינים לעיתונליסט. בתוכנית מוזכרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה, ולכן חשוב להזכיר, שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות, או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ושלי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
כברה היא כלי שמשמש לסינון ולניפוי. למרות שבעברית, בשפת היום יום, המילה הזאת היא די נדירה, אני בטוח אם תחפשו במטבח שלכם תמצאו לפחות כברה אחת. אגב, המקור של המילה (סתם שתדעו) הוא מספר עמוס. יש כל מני סוגים של כברות, והכברות נבדלות האחת מהשנייה בצפיפות של הרשת שלהן. כברה עם חורים גדולים, יעילה לסינון של מי הבישול מהפסטה. כברה עם רשת צפופה, היא משמשת לניפוי של קמח ולפיזור של אבקת סוכר. (אתם יודעים, האבקה הלבנה המתוקה הזאת שמקשטים איתה מאפים) ככל שהכברה דקה יותר, ככל שהרשת שלה צפופה יותר, ככל שהחורים שבה קטנים יותר, כך פעולות הסינון והניפוי נעשות משמעותיות יותר. הן מאפשרות לָבֹר את הבר מן התבן, להפריד בין הרצוי ללא רצוי.
גם בשוק ההון, לא רק במטבח, אנחנו כל הזמן משתמשים בכברות. אנחנו כל הזמן מסננים ומנפים. מידע, ניירות ערך, רעיונות השקעה… העניין הוא שבשוק ההון הכברות משתנות מתקופה לתקופה. יש תקופות שבהן הכברה דקה. הרשת צפופה, החורים קטנים – אלו תקופות שבהן מעט מאוד חברות עוברות את תהליך הסינון הקפדני של המשקיעים. ויש גם תקופות אחרות. תקופות שבהן הכברה עבה. הרשת מרווחת, החורים ענקיים – בתקופות האלו, הרבה מאוד חברות מדלגות בקלילות מעל תהליך הניפוי, וכל דכפין ייתי וינפיק.
קחו לדוגמא את השנים 2021-2020. בשנתיים האלו, נשברו הרבה שיאים בבורסה: אתם בטח זוכרים (זה לא היה מזמן) מדדי המניות הגיעו לרמות שלא נראו עד אז, מחזורי המסחר נסקו לגבהים חדשים, וכמות ההנפקות… כמות ההנפקות הרקיעה שחקים. בשנת 2020 הצטרפו לבורסה 27 חברות חדשות. 27 חברות שביצעו הנפקה ראשונה של מניות (מה שנקרה IPO). זה שיא במספר החברות החדשות שמצטרפות לבורסה בשנה אחת, מאז 2007. ואז הגיעה 2021. בשנה הזאת כמות החברות החדשות שהצטרפו לבורסה כבר הגיעה ל- 94. פי שלושה וחצי מהכמות שהונפקה שנה קודם לכן. וזה כבר שיא בכמות החברות החדשות שהצטרפו לבורסה, מאז 1993.
כמות זה חשוב. אני לא מזלזל, חלילה. אבל בהשקעות, כשהכמות באה על חשבון האיכות, אז הנזק גדול מהרווח. אתם יודעים מה אומרים… "תפסת מרובה – לא תפסת". משקיעים שמשתמשים בכברה עם חורים גדולים מדי, בכברה שלא מאפשרת תהליכי סינון וניפוי אפקטיביים – שלא יתפלאו אם מגיע אליהם לצלחת משהו שהם לא היו רוצים לאכול. בציר ההנפקות של השנים 21-20 לא היה מהמשובחים (בלשון המעטה). יודעים מה? למה לדבר ב- under statement? זה היה בציר גרוע. המשקיעים קיוו לעשות ענבים, וקיבלו (למרבה הצער) באושים.
קחו לדוגמא את הטריו: אקופיה, בלייד ריינג'ר ואיירטאצ'. שלוש חברות שעוסקות בתחום הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים. שלושתן הונפקו בשיא חגיגת ההנפקות בבורסה, בשלהי 2020, תחילת 2021. מאז ההנפקה ועד היום,המניות של אקופיה, בלייד ריינג'ר ואיירטאצ' צנחו בשיעורים חדים של 75% (וזה במקרה הטוב) ועד 95%. זאת תשואת חסר משמעותית לעומת מדד המניות הכללי, שאם תהיתם, באותה תקופה רשם תשואה חיובית חד ספרתית.השווי המצרפי של אקופיה, בלייד ריינג'ר ואיירטאצ' במועד ההנפקה הסתכם ב-1.7 מיליארד שקל. נכון להיום שווי השוק הכולל של שלוש החברות עומד על 169 מיליון שקל בלבד. השמדת ערך של מיליארד וחצי שקל.
השמדת הערך הגדולה ביותר (במונחים כספיים) התרחשה באקופיה. אקופיה הונפקה לפי שווי חברה של 1.2 מיליארד שקל,והיום היא נסחרת בבורסה בשווי שוק של 120 מיליון שקל. צניחה של 90%. בשנה האחרונה (בשנת 2022) ההכנסות של אקופיה התכווצו ב-30%, וההפסד שלה התרחב ב-60%. הייתם מצפים שזה יהיה הפוך, נכון? שההכנסות יתרחבו ושההפסד יתכווץ. לפני חצי שנה (זה היה בנובמבר 2022. שנתיים בלבד אחרי ההנפקה) הדירקטוריון של אקופיה אישר תוכנית התייעלות, תוכנית שכוללת הפחתת הוצאות תפעול, מחקר ופיתוח, שיווק ומכירות, וצמצום בהיקף כוח האדם. אקופיה גם התקשרה עם בנק השקעות לצורך "בחינת חלופות אפשרויות למכירה או מיזוג של החברה".
מרגיש קצת שהחבר'ה שם באקופיה הרימו ידיים (אפשר להבין את זה) אבל למה שמישהו בכלל ירצה לקנות חברה מדממת? למה שמישהו ירצה להכניס ראש בריא למיטה חולה? התשובה נמצאת בקופת המזומנים של החברה. יתרת הנזילות של אקופיה בסוף השנה הסתכמה ב-230 מיליון שקל, והיא גבוהה כמעט פי 2 משווי השוק שלה (מהשווי שלה בבורסה). אקופיה נסחרת מתחת למזומן, כי היא לא מפסיקה לשרוף אותו.
בניגוד לאקופיה, שבאה גדולה ויצאה קטנה, בלייד ריינג'ר באה קטנה והפכה לקטנה עוד יותר. בדצמבר 20 (חודש אחרי ההנפקה של אקופיה) בלייד ריינג'ר גייסה לפי שווי צנוע של 93 מיליון שקל, ובכל זאת, מאז המניה היא איבדה 75%. הבשורות הטובות הן, שמההנפקה ועד היום, ההכנסות של בלייד ריינג'ר נותרו ללא שינוי. הבשורות הרעות הן שמאז שהחברה הזאת הוקמה ההכנסות שלה מסתכמות באפס. בלייד ריינג'ר מוגדרת כחברת מחקר ופיתוח ועדיין אין לה הכנסות. זה לא אומר שלחברה הזאת אין הוצאות. בשורה התחתונה ההפסד של בלייד ריינג'ר הולך ומעמיק. בשנת 2022 היא הפסידה 11 מיליון שקלים, לעומת הפסד של 8 מיליון בשנת 2021, והפסד של 6 בשנת 2020.
כשאתם שומעים שלחברה אין הכנסות, ושההפסד שלה רק הולך ומעמיק, אתם בטח לא תתפלאו אם אני אספר לכם, שרואי החשבון של אותה חברה צירפו לדוחות שלה "הערת עסק חי". (בגדול זה אומר שיש ספקות משמעותיים לגבי היכולת של החברה לשרוד את השנה הקרובה). בדוחות של בלייד ריינג'ר נכתב במפורש:
"המשך תוכנית הפיתוח של החברה ויצירת פעילות רווחית, מותנים באירועים עתידיים, הכוללים בין היתר הזרמת הון למימון פעילות החברה, לרבות מימון פעילות המחקר והפיתוח שלה, עד להשגת רווחיות. גורמים אלה מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי. יכולת החברה להמשיך ולפעול מותנה במימוש תוכניות ההנהלה לגיוס כספים לחברה."
אחרונה מבין השלושה להנפיק בבורסה הייתה איירטאצ' איירטאצ' גייסה לפי שווי של 386 מיליון שקל, ומאז המניה שלה צנחה ב-95%. זאת הירידה החדה ביותר בטריו. רוב האוויר כבר יצא מהמניה של איירטאצ', שנכון להיום נסחרת בשווי שוק של 20 מיליון שקל בלבד. שליש מהסכום שהחברה גייסה בהנפקה שבוצעה רק לפני שנתיים. בניגוד לשתי החברות האחרות, איירטאצ' מצליחה להציג צמיחה בהכנסות. ערב ההנפקה בבורסה (בשנת 2020) ההכנסות של איירטאצ' היו זניחות וגירדו מלמטה את רף 2 מיליון השקלים. בשנת 2021 הן כבר הגיעו ל-10 מיליון שקלים, ובשנת 2022 ההכנסות צמחו ב-54% ל-16 מיליון שקל. ועדיין, למרות הצמיחה בהכנסות, עוד ארוכה הדרך לרווח בשורה התחתונה. בשנתיים האחרונות איירטאצ' מציגה הפסד שנושק ל-17 מיליון שקלים מדי שנה.
אקופיה, בלייד ריינג'ר, איירטאצ', הן רק דוגמאות מתוך גל ההנפקות העכור של השנים 2021-2020, הן בעצם רק תסמינים לכשל השוק הזה שנמשך כאן כמעט שנתיים. רייזור לאבס, אורה סמארט, אריקה בי קיור, סבוריט, הייקון, שמיים… כל אלו הן דוגמאות (ממש לא רשימה מלאה וסופית) לחברות נוספות שהמניות שלהן צנחו ביותר מ-90%, מאז שהן הנפיקו בבורסה באותן שנים עליזות בשוק ההון.
בסופו של דבר, אחרי כל גל הנפקות (כשהחגיגה מסתיימת) יש תקופה שבה החברות המתאימות שורדות, ואלו שלא – נפלטות. זה בהחלט מתקבל על הדעות שחלק מההנפקות מצליחות, וחלק נכשלות. זה טבעו של השוק. You win some – You lose some ומי שלא מקבל את האמת הזאת, יתכבד וישקיע במק"מ.\
השאלה היא האם ניתן לצמצם את הפסדים של המשקיעים בהנפקות? לא להעלים אותם לגמרי (בואו לא נהיה תמימים). רק למזער את הנזק. התשובה חיובית, והמפתח טמון בַכּברה. באותו כלי שהמשקיעים משתמשים בו לסינון ולניפוי. חורים גדולים – מביאים צרות גדולות. רשת צפופה – היא התרופה!
להבא, פחות משקל לַסיפורים ברוד-שואו, ולפוטנציאל במצגות הצבעוניות, (אתם מכירים אותן, אלו עם הגרפים שתמיד עולים משמאל לימין) ויותר תשומת לב לדוחות הכספיים, לנתונים, לעובדות. הפסדים (אתם יודעים) הם "רע בלתי נמנע" בשוק ההון, אבל בכברה דקה אפשר לפחות להפחית אותם.
לפני סיום, חשוב לי לספר לכם, מאזינות ומאזינים יקרים, שלא כל ההנפקות של 2021-2020 גרמו לעוגמת נפש אצל המשקיעים. יש כמה חברות שבאותן שנים הנפיקו לראשונה, והמניות שלהן רשמו עליות שערים חדות. המקרים האלו, הם היוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל – אבל הם קיימים, ועל כמה מהם נדבר בהרחבה בפעם הבאה.
בנימה אופטימית זאת, אנחנו נפרדים.
אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.