פוליצר הוא הפרס היוקרתי ביותר בתחום העיתונות הכתובה. פוליצר לֶעיתונאים הוא כמו נובל לֶפיסיקאים, ופילדס לֶמתמטיקאים. העיתון שזכה בהכי הרבה פרסי פוליצר, ובפער, הוא הניו יורק טיימס, שמשאיר אבק לוושינגטון פוסט שנמצא הרחק מאחור במקום השני. לעובדה הזאת נחשפתי כשלמדתי על פרשה משנת 1933, פרשה שבה עיתונאי מהניו יורק טיימס זוכה פרס פוליצר הכחיש תחקיר חשוב שהתפרסם בעיתון אחר, תחקיר שחשף את הרעב בברית המועצות. לימים (וב"לימים" אני מתכוון לשבעים שנה אחרי) כשהיה ברור לכולם שהיה רעב בברית המועצות, רעב שהביא למותם של מיליוני בני אדם, הטיימס הודה פומבית בכישלון שלו, והיכה על חטא באופן רשמי.
שלום, כאן יניב רחימי, ואתם מאזינים לעיתונליסט.
אודה ולא אבוש – מעולם לא קראתי את עיתון הניו יורק טיימס,
אבל את הדוחות הכספיים שלו, קראתי גם קראתי.
בפרק היום:
נדבר על הפעילות המוצלחת של הטיימס בדיגיטל, פעילות שמפצה על השחיקה בפרינט;
נכיר את מקורות ההכנסה, מנועי הצמיחה ומרכזי הרווח של העיתון,
ונעסוק בבינה המלאכותית, ב-AI, שמהווה איום מוחשי.
גם בפרק הזה מוזכרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה, ולכן חשוב להזכיר, שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות, או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ושלי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
הניו יורק טיימס, ובקיצור רק טיימס, נוסד בשנת 1851, לפני יותר מ-170 שנה, והוא נמצא בבעלות משפחה ממוצא יהודי. חברת הניו יורק טיימס היא חברה ציבורית שהמניות שלה נסחרות בבורסה בארצות הברית, וזה אומר שאם כדי לקרוא את הכתבות של הטיימס צריך לעבור חומת תשלום, אז את הדוחות הכספיים של העיתון כל אחד יכול לקרוא חינם אין כסף. וזה בדיוק מה שעשיתי…
הנה עשרה דברים שכדאי לדעת על הניו יורק טיימס.
01: מספר המנויים
לניו יורק טיימס יש קצת יותר מ-11 מיליון מנויים משלמים. רובם ככולם (94%) הם מנויים למוצרים הדיגיטליים בלבד, ורק מקצתם (6%) הם מנויים לעיתון המודפס. רק בשנה האחרונה התווספו לניו יורק טיימס מיליון מנויים חדשים, מתוכם 250 אלף שהצטרפו אליו ברבעון השלישי של 2024. והנה נקודה מעניינת שתלווה אותנו לאורך כל הפרק: בעוד שמספר המנויים על המוצרים הדיגיטליים של הטיימס מטפס באופן עקבי, רבעון אחרי רבעון, מספרם של המנויים על העיתון המודפס הולך ופוחת, אומנם באופן הדרגתי, אך עקבי.
הטיימס השיק את האתר הרשמי שלו (NYTimes.com) בינואר 1996, וכעבור 15 שנה, בשנת 2011 – בעקבות הירידה במספר הקוראים של העיתון המודפס, ועלייה במספר הגולשים באינטרנט, העיתון התחיל להפעיל באתר שלו חומת תשלום. באוקטובר 2015, הטיימס חצה לראשונה את רף מיליון המנויים הדיגיטליים, בפברואר 2020, מספר המנויים הדיגיטליים כבר הגיע ל-5 מיליון, ונכון להיום, לטיימס יש יותר מ-10 מיליון מנויים דיגיטליים, פי 17 ממספר מנויי הפרינט שקוראים את העיתון המודפס.
02: הכנסות ממנויים
ההכנסה של הניו יורק טיימס מכל המנויים (בדיגיטל ובפרינט ביחד) מהווה את מקור ההכנסה המשמעותי ביותר של העיתון,
ואחראית ל-71% מההכנסות של החברה.שילוב של עלייה בכמות המנויים ביחד עם עלייה במחיר הממוצע למנוי, מביא לכך שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 ההכנסות של הטיימס ממנויים צמחו ב-8% והסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר.
נקודה מרתקת שכדאי לשים אליה לב: בעוד שההכנסות ממנויי הדיגיטל צמחו ב-13% (הודות לעליה במספר המנויים ובמחיר הממוצע למנוי), ההכנסות ממנויי הפרינט התכווצו ב-3% (לאור הנטישה המתמשכת של הקוראים).
בשורה התחתונה:
הצמיחה בהכנסות של הטיימס ממנויים דיגיטליים,
מפצה על השחיקה בהכנסות של העיתון ממנויי הפרינט.
03: הכנסות מפרסום
ההכנסה של הניו יורק טיימס מפרסום בכל הפלטפורמות (בדיגיטל ובפרינט) אחראית על 18% מההכנסות של החברה. בתשעת החודשים הראשונים של 2024 ההכנסות מפרסום הסתכמו ב-341 מיליון דולר, ונותרו ללא שינוי בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023.
בטח לא תתפלאו לשמוע, שלא רק המנויים נוטשים את העיתון המודפס לטובת האתר והאפליקציה, ושגם המפרסמים והתקציבים מהגרים מהעיתון המודפס לדיגיטל. לפי הדוחות הכספיים של הטיימס, עד כה בשנת 2024 הכנסות הפרסום בדיגיטל צמחו ב-7%, בזמן שההכנסות מפרסום בפרינט התכווצו ב-11%.
מהדוח של הניו יורק טיימס ניתן ללמוד שההכנסות מפרסום בדיגיטל צמחו הודות לפרסום פרוגרמטי – מדובר בתהליך שבו הפרסום שמוצג למשמש נבחר על בסיס מידע אישי, ולפי המחיר שהמפרסמים השונים מוכנים לשלם תמורת הצגת הפרסום. זה משהו סטנדרטי בדיגיטל, ובפרינט – הוא בלתי אפשרי בעליל.
04: הוצאות פרסום
לניו יורק טיימס אין רק הכנסות מפרסום, יש לו גם הוצאות כאלו ובסכומים לא מבוטלים. הטיימס משקיע מדי שנה יותר ממאה מיליון דולר על מנת לגייס לקוחות חדשים. בשנת 2023 ההוצאות על שיווק וקידום מכירות (לצורך רכישת מנויים חדשים) הסתכמו ב-118 מיליון דולר, ובשנת 2022 הן הגיעו ל-134 מיליון דולר.
הניו יורק טיימס לא משתף את קוראי הדוחות הכספיים שלו איך בדיוק מתחלקת עוגת הפרסום, אבל תחושת הבטן שלי היא שהנתח של העיתונות המודפסת בתקציב הפרסום קטן מאוד,ושרוב התקציב מופנה לאתרי אינטרנט, ולאפליקציות – ובקיצור: לדיגיטל.
05: The Athletic
ההכנסות של הניו יורק טיימס שדיברנו עליהן עד עכשיו (ממנויים ומפרסום) מגיעות בעיקר הודות למוצר הליבה של החברה: החדשות שמופיעות בעיתון המודפס, באתר האינטרנט, ובאפליקציה שלה. אבל לטיימס יש הכנסות ממנויים ומפרסום גם ממקורות נוספים.
בשנת 2022 הניו יורק טיימס רכש את "The Athletic" – מגזין אונליין מבוסס מנויים בנושא ספורט – בתמורה ל-550 מיליון דולר. אתר הספורט החדש נהנה מצמיחה מואצת של יותר מ-30% צמיחה שגבוהה בהרבה מהצמיחה החד ספרתית של הטיימס. בדוחות הכספיים "The Athletic" מופיע כמגזר פעילות נפרד, וברבעון האחרון הוא רשם הכנסות של 45 מיליון דולר, ורווח של תפעולי של 2.6 מיליון דולר.
06: לחם, קניות ושעשועים
בניו יורק טיימס לא מסתפקים רק בספורט, והעיתון נכנס גם למגרשים אחרים, כמו האתר Cooking שמציע אלפי מתכונים למנויים שיכולים לצפות בסרטוני וידאו שמתפרסמים באתר מדי יום, והאתר Wirecutter, שמציג המלצות קניה למאות מוצרים שנבדקו וסוקרו בקטגוריות שונות. סל המוצרים של הניו יורק טיימס כולל גם משחקים, פודקאסטים והיד עוד נטויה. בטיימס לא מסתפקים רק בכתבות, במאמרים, ובטורי דיעה, והעיתון מציע לקוראים שלו גם לחם, קניות, ושעשועים.
זה לא משהו מקרי או אופורטוניסטי. זאת אסטרטגיה. למעשה, זה הסעיף הראשון באסטרטגיה של הניו יורק טיימס.
הנה מה שאמרה המנכ"לית של העיתון בשיחת הועידה למשקיעים:
"המפתח לאסטרטגיה שלנו הוא להחזיק תיק מגוון
העונה על צרכים ורגעים שונים בחיי המשתמשים
והפיכתם לזמינים בחוויית מוצר משולבת אחת"
היא גם אמרה ש…
"התיק רב-המוצרים שלנו המשיך למשוך עשרות מיליוני אנשים מדי שבוע
לקרוא, להאזין, לצפות, ללמוד ולשחק.
הם נמשכו על ידי סיקור החדשות שלנו ברמה עולמית
כמו גם המוצרים הייחודיים שלנו במשחקים, ספורט, בישול וקניות"
הניו יורק טיימס המקורי היה עיתון מודפס. הניו ניו יורק טיימס, זה גם עיתון מודפס, אבל גם אתר ואפליקציה, וזה גם ספורט, בישול, קניות, פודקאסטים וכתבות מצולמות שמשודרות גם ברשתות החברתיות, וגם בפלטפורמה הדיגטלית של החברה.
07: שונות
עד עכשיו דיברנו על ההכנסות של הטיימס, שרובן ככולן מגיעות מהמנויים ומפרסום. אבל, יש חלק קטן יחסית מההכנסות שמגיעות ממקורות אחרים. המקורות האחרים האלו אחראים על 7% מההכנסות של העיתון, והם כוללים שלוש פעילויות קטנות יחסית, אך לא בלתי מעניינות. בואו נכיר אותן.
דבר ראשון, לניו יורק טיימס יש קיבולת עודפת במתקן הדפוס המסחרי שלה בניו יורק, והחברה מנצלת אותו (את מתקן הדפוס המסחרי שלה בניו יורק) כדי להדפיס ולהפיץ מוצרים עבור צדדים שלישיים.
דבר שני, לניו יורק טיימס יש אתר שנקרא: Wirecutter (הזכרתי אותו לפני רגע) ובאתר הזה יש המלצות קניה למאות מוצרים שנבדקו וסוקרו בקטגוריות שונות. Wirecutter מייצר לטיימס הכנסות מהפניות שותפים (affiliate) – הכנסות שנוצרות לטיימס על ידי מתן קישורים ישירים לסוחרים, בתמורה לחלק ממחיר המכירה שאותם סוחרים מקבלים עם השלמת עסקה.
ודבר אחרון – לניו יורק טיימס יש הכנסות מרישוי שהחברה מוכרת לקניין הרוחני שלה. החברה מעניקה רישיון תוכן לאגריגטורים דיגיטליים, למוסדות אקדמיים ולספריות. הטיימס מוכר גם רישיונות למאמרים, גרפיקה ותצלומים ליותר מ-1,200 לקוחות, כולל עיתונים, מגזינים ואתרי אינטרנט בלמעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם. החברה מוכרת גם רישיונות תוכן לשימוש בטלוויזיה, בסרטים ובספרים, זכויות להדפסה חוזרת של מאמרים, וליצירת ומכירת תקצירי חדשות – והכל בהתבסס על התוכן של העיתון והאתרים של החברה.
הפעילות הזאת, של רישוי הקניין הרוחני, נמצאת בסכנה בעידן הבינה המלאכותית.
08: בינה מלאכותית
העלייה של הבינה המלאכותית מייצרת איום חדש לשוק התקשורת. אימון של מודלי שפה גדולים (LLMs), כמו ChatGPT, מתבצע ע"י שימוש בטקסטים כתובים בהיקפים עצומים. בסוף 2023 הטיימס הגיש לבית המשפט בארצות הברית תביעה נגד מיקרוסופט ו-Open AI (שמפתחת את ChatGPT), בטענה להפרת זכויות יוצרים ותחרות בלתי הוגנת. בתביעה נטען שלצורך האימון של ChatGPT נעשה שימוש במיליוני מאמרים שפורסמו בניו יורק טיימס, והכל במטרה לאפשר לכלי הבינה המלאכותית להתחרות בעיתון כמקור מידע אמין.
בשנה האחרונה הניו יורק טיימס הוציא 7.6 מיליון דולר במסגרת התביעה, תביעה שבמסגרתה הוא מבקש מספר סעדים, ובראשם פיצוי כספי של מיליארדי דולר, וצו שימנע ממיקרוסופט ומ-Open AI להמשיך במה שהטיימס מגדיר "התנהגות בלתי חוקית".
09: חלוקות
בעלי המניות של הניו יורק טיימס נהנים משתי חלוקות: דיבידנד ו- Buy Back. הניו יורק טיימס משלם לבעלי המניות שלו דיבידנד של 0.13$ ברבעון, שמסתכמים ל-52 סנט בשנה. זה אומר שבמונחים שנתיים הטיימס מחלק דיבידנד בסכום של 85 מיליון דולר, ושתשואת הדיבידנד, לפי שער המניה הנוכחי, היא בסביבות 1%.
בנוסף לכך, כלומר חוץ מהדיבידנד, לניו יורק טיימס יש גם תוכנית לרכישה עצמית של מניות (תוכנית Buyback) בתשעת החודשים הראשונים של 2024 החברה רכשה מניות של עצמה בתמורה ל-60 מיליון דולר.
הניו יורק טיימס יכול להרשות לעצמו לחלק דיבידנד ולבצע BuyBack כי… הוא נזיל. יתרת הנזילות של הטיימס, נכון ל-30 בספטמבר, מסתכמת ב-820 מיליון דולר. ואגב, החברה נטולת חוב פיננסי.
10: תמחור
ברבעון האחרון (הרבעון השלישי של 2024) ההכנסות של הטיימס צמחו ב-7% אבל הרווח הנקי של החברה, הוא זינק ב-20%(!) זה קורה מסיבה מאוד פשוטה: כל מנוי שמצטרף לדיגיטל – מגדיל את ההכנסות של החברה, אבל הוא לא משנה את העלויות שלה. ככה שדמי המנוי יורדים כמעט באופן מלא היישר למטה לשורה התחתונה. התמסורת בין ההכנסה מכל מנוי דיגיטלי לשורת הרווח של הטיימס היא כמעט מלאה.
ע"פ ממוצע תחזיות האנליסטים, הרווח למניה של הטיימס השנה צפוי להסתכם ב-1.89$ ובשנה הבאה (ב-2025) ה-EPS צפוי לצמוח ב-10% ולהגיע ל-2.07$. לפי מחיר המניה הנוכחי שעומד על 52.5$ ובהסתמך על ה-EPS שהצפוי בשנה הבאה המניה של הניו יורק טיימס נסחרת במכפיל 25 על הרווח הצפוי בשנה הבאה. זול או יקר? כל אחד יחליט בעצמו.
מה שבטוח, מה שאין עליו עוררין, זה שבזמן שכולם מדברים על "מותה של העיתונות" הניו יורק טיימס מצליח להמציא את עצמו מחדש. למעשה, העיתון של היום הוא הניו ניו יורק טיימס. הדוחות הכספיים מוכיחים מעל ומעבר לכל ספק – מבחינה כלכלית, עסקית – הטיימס לא רק שורד, אלא שהוא גם בועט – מספר המנויים עולה מדי רבעון, ההכנסות צומחות, והרווחים גדלים. זה קורה למרות שהעיתון המודפס (הפרינט) סובל מנטישת מנויים כרונית ומירידה בַהכנסות מפרסום, וזה קורה בזכות המעבר לדיגיטל, והודות לפיתוח מוצרים חדשים. ממש "זמנים חדשים בניו יורק טיימס".
בנימה אופטימית זאת, אנחנו נפרדים.
אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.