היי, אני יניב רחימי, ואתם מאזינים לעיתונליסט. בתוכנית מוזכרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה ולכן חשוב להזכיר, שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות, או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ושלי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
מתחילת השנה (מתחילת 2024), המניה של אל על טסה ב-57%, והדוח שחברת התעופה פרסמה בשבוע שעבר מסביר בדיוק למה זה קרה. אל על מציגה במחצית הראשונה של השנה שיפור משמעותי בתוצאות העסקיות שלה. בואו נתרגם את צמד המילים הזה "שיפור משמעותי" למספרים. לעומת המחצית הראשונה של 2023: ההכנסות צמחו ב-40%, הרווח התפעולי זינק ב-244%, הרווח הנקי קפץ פי עשרה, ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת עלה פי ארבעה.
בפרק הזה נדון בכל הגורמים, שתרמו לשיפור הכל כך משמעותי הזה, בתוצאות של אל על.
רמז: זה בהחלט לא רק העלייה במחירים של כרטיסי הטיסה.
נפתח עם העובדה הפשוטה הבאה: בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" השוק הצטמצם, אבל הנתח של אל בשוק המצומצם – התרחב. 2024 הייתה אמורה להיות השנה שבה תנועת הנוסעים בנתב"ג, תחזור לרמה שלה ערב משבר הקורונה. אבל בשל המלחמה (מלחמת חרבות ברזל) התחזית הזאת לא התממשה, ובמחצית הראשונה של השנה תנועת הנוסעים בנתב"ג צנחה ב-47%.
בשעה שתנועת הנוסעים בנתב"ג ירדה, תנועת הנוסעים באל על עלתה ב-15%, וזה קרה הודות לעלייה החדה בנתח השוק. במחצית הראשונה של 2024 נתח השוק של אל על הגיע ל-50.1%, בהשוואה לנתח שוק של 23% בתקופה המקבילה אשתקד (לפני פרוץ המלחמה).
את העלייה בנתח השוק של אל על אפשר לייחס להשפעות המלחמה, שהביאה לירידה בהיצע הטיסות בשוק. הודות לכך שחברות התעופה הזרות ביטלו חלק מהטיסות שלהן לישראל וממנה, הביקוש לטיסות של אל על עלה.ברבעון הראשון של 2024, חרף המלחמה ולמעשה בזכותה, הביקוש לטיסות של אל על היה דומה לביקוש שהחברה חווה בשגרה בתקופות שיא. המגמה הזאת נמשכה ואף התגברה ברבעון השני, על אף החזרה המדורגת של חברות התעופה הזרות.
בשורה התחתונה, העלייה בנתח השוק של אל על (מ-23% ל-50) פיצתה (ואף יותר מזה) על ירידה של 47% בתנועת הנוסעים בנתב"ג.
מנתח השוק ומתנועת הנוסעים, נעבור עכשיו ל… מושבים. לא מושבים כמו נהלל, באר טוביה, ומכמורת, אלא מושבים כמו מושבים במטוס. הברון פייר דה קובֶּרטִן (מייסד המשחקים האולימפיים המודרניים) תבע את הסיסמא: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!" ויכול מאוד להיות שאתם מכירים אותה מ"שיר המכביה" שכתבה נעמי שמר ז"ל. בכל אופן, ניתוח הגורמים שהביאו לזינוק בהכנסות של אל על בשני הרבעונים האחרונים מלמד שהיא יישמה את הסלוגן הספורטיבי בביזנס שלה: יותר מושבים, יותר תפוסה, יותר מחיר.
הכל מתחיל בהיצע המושבים של אל על שעלה ב-11%. למה? כי חברת תעופה לא יכולה למכור כרטיסי טיסה, אם אין לה מושבים פנויים. אל על מצליחה להגדיל את כושר הייצור (את ההיצע שלה): גם על ידי הכשרת טייסים וצוותי אוויר, וגם באמצעות קליטה והחזרה לפעילות של מטוסים. מספר המטוסים השמישים של אל על בתום הרבעון השני היה 45, לעומת 40 מטוסים שמישים שנה קודם לכן. בנוסף לכך, אל על מבצעת שינוי תצורה במטוסי בואינג 777 כך שפנים המטוס יהיה דומה לתצורת מטוסי 787 (דרימליינר), שינוי שמביא להגדלת מספר המושבים מ-290 ל-313.
אל על לא רק הגדילה את מספר המושבים שהיא מציעה. לנוכח הצמצום במספר המתחרים בנתב"ג, היא גם הצליחה להגדיל את שיעור התפוסה במטוסים שלה. אל על נהנית משיפור משמעותי בשיעור התפוסה, שהגיע במחצית הראשונה של השנה לרמה של 92.5%, לעומת תפוסה של 86.1% בתקופה המקבילה אשתקד. אגב, באל על מעריכים שהעלייה בתפוסה תרמה 39.5 מיליון דולר לרווח של החברה ברבעון השני.
בנוסף לכל אלו, כלומר בנוסף להגדלת מספר המושבים ולעליה בשיעור התפוסה – במחצית הראשונה של 2024 נרשמה עלייה של 17.7% בהכנסה הממוצעת לנוסע. מה עומד מאחורי העלייה בהכנסה הממוצעת לנוסע?
אז דבר ראשון – התגברות הביקוש ביחס להיצע המושבים שאל על יכולה לספק. אין מה לעשות בסופו של דבר מחיר מושפע מביקוש ומהיצע.
דבר שני – שינוי תמהיל סוגי הכרטיסים שנרכשים על ידי הלקוחות. פחות כרטיסי Light זולים , יותר כרטיסי Flex שמאפשרים שינוי וביטול לפני ההמראה.
דבר שלישי – שינוי בתמהיל היעדים. פחות טיסות ליוהנסבורג ודבלין, יותר טיסות לאמריקה ותאילנד.
ודבר אחרון – שיעורי התפוסה הגבוהים שגורמים לכך שגם המושבים האחרונים במטוס נמכרים, מושבים שנמכרים בדרך כלל במחירים גבוהים יותר.
בשורה התחתונה, מה שקרה באל על במחצית הראשונה של 2024, בתחום ההובלה האווירית של נוסעים, זה דבר פשוט: יותר מושבים במטוסים, יותר תפוסה במושבים, ויותר מחיר בממוצע מנוסע.
הובלה אווירית של נוסעים היא הפעילות המרכזית שאחראית לשיפור בתוצאות העסקיות של אל על, אבל היא בהחלט לא היחידה. גם הביקוש המוגבר להטסת מטענים במטוסים, על רקע הירידה בהיצע הטיסות של החברות הזרות, השפיע מהותית לחיוב על התוצאות העסקיות של אל על בחציון הראשון.
עקב צמצום הטיסות של החברות הזרות לישראל, ולאור הירידה בתובלה הימית למדינה לנוכח המצב הגיאופוליטי בים האדום (להלן "חות'ים") הקיבולת לשינוע מטען לישראל וממנה הצטמצמה. העובדה הזאת הביאה לעליה בביקוש להטסת מטענים במטוסים של אל על, גם בבטן מטוסי הנוסעים וגם במטוסי מטען. איך כל זה בא לידי ביטוי בדוחות הכספיים?
במחצית הראשונה של השנה היקף המטען המוטס על ידי אל על עלה ב-39%, וההכנסות מהטסת מטען זינקו ב-111% והסתכמו ב-133 מיליון דולר. העלייה בהכנסות של אל על מהטסת מטען תורגמה לעלייה ישירה ברווחיות של החברה.
כמו שאתם כבר מבינים, חלק הארי מהשיפור בתוצאות העסקיות של אל על מיוחס לביצועים התפעוליים של החברה. אבל… חלק ממנו מגיע גם הודות לגורמים פיננסיים. הוצאות המימון נטו של אל על הסתכמו במחצית הראשונה של 2024 ב-43 מיליון דולר, ירידה של 34% בהשוואה להוצאות המימון בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהוצאות המימון נטו של אל על נובעת בעיקר מעלייה בהכנסות ריבית מפיקדונות, ומהשפעה חיובית של הפרשי השער לאור היחלשות היין היפני לעומת הדולר האמריקאי.
רגע, זה לא הכל – ניתן להבחין במגמה של ירידה מתמשכת בחוב הפיננסי נטו של אל על. כתוצאה מתנועת מספריים, של ירידה בחוב הפיננסי ברוטו במקביל לעליה ביתרת הנזילות, החוב הפיננסי נטו של אל על התכווץ תוך חצי שנה מ-1,429 מיליון דולר, ל-611 מיליון דולר. אחד הגורמים לשיפור ברמת הנזילות של אל על הוא גיוס ההון שהחברה ביצעה בחודש אפריל השנה, גיוס שבמסגרתו קופת המזומנים של החברה גדלה ב- 140 מיליון דולר.
הודות לרווחים שאל על צברה ברבעונים האחרונים, ובזכות ההנפקה שבוצעה, בדוחות האחרונים שפורסמו בשבוע שעבר ההון של אל על הפך לחיובי. זה קורה לראשונה מאז דצמבר 2019, ערב משבר הקורונה. במובן הזה, אפשר לומר שמלחמת "חרבות ברזל" סייעה לאל על להיחלץ מהבור שהיא נכנסה אליו בעקבות משבר הקורנה.
בדיוק כמו שתקופת הקורונה היא אירוע חולף שלא מייצג שנה מייצגת, כך גם מלחמת חרבות ברזל היא אירוע שסופו, גם אם יתמהמה, בו יבוא. לכולם ברור שנתח השוק של אל על לא יישאר 50%, שחברות התעופה הזרות יחזרו, ואיתן – התחרות.
בשנת 2023 ההכנסות של אל על הסתכמו ב-2.4 מיליארד דולר, ולפי התוצאות במחצית הראשונה של השנה, ההכנסות בשנת 2024 עשויות לחצות את רף ה-3 מיליארד דולר. מדובר בקפיצה משמעותית שמיוחסת במידה רבה להשפעות מלחמת חרבות ברזל, ועל פניו, סיום המלחמה עשוי להוציא חלק מהאוויר החם שתרם לנסיקה של אל על.
מה חושבים על זה באל אל? ובכן, לפי התוכנית האסטרטגית של החברה: מצד אחד, יעד נתח השוק של החברה הוא:… 24% (כלומר חזרה לשגרה) מצד שני, יעד ההכנסות לשנת 2028 גבוה כמעט ב-50% מההכנסות בשנת 2023 (כלומר מההכנסות לפני המלחמה).
מה עומד מאחורי האופטימיות הזאת של אל על? על מה היא מבוססת? העניין הוא כזה, בשנים 2019-2010 (כלומר בעשור שלפני הקורונה) תנועת הנוסעים בנתב"ג צמחה ב-12% בממוצע בשנה, וההערכה של אל על היא שהצמיחה הזאת תמשיך גם בשנים הקרובות.
כדי להיערך לצמיחה בתנועת הנוסעים בנתב"ג, אל על פועלת ליישום תוכנית הצטיידות שתרחיב את צי המטוסים שלה. אמרנו שבלי מושבים במטוסים, אין אפשרות למכור כרטיסי טיסה. דקות ספורות לפני פרסום הדוח למחצית הראשונה של 2024 אל על דיווחה על חתימת הסכם עם חברת בואינג לרכישת 20 מטוסים מדגם 737 MAX עם אופציה לרכישת עד 11 מטוסים נוספים מאותו דגם. המטוסים הנרכשים עתידים להתקבל בין השנים 2031-2028, והרכישה שלהם, לרבות מנועים חליפיים ומלאי חלקי חילוף מוערכת בעלות של 1.5 מיליארד דולר – והיא עשויה להגיע ל-2.5 מיליארד דולר אם אל על תבחר לממש את האופציה שניתנה לה לרכישת המטוסים הנוספים.
הפילוסוף היווני הֵרַקְלֵיטוֹס, טען שהשינוי הוא אלמנט מרכזי במציאות. לפי הפילוסופיה שלו, העולם משתנה ונע כל הזמן. הדברים האלו רלוונטיים גם לאל על, שהמצב הנוכחי שלה הוא לא בר-קיימא. נתח השוק שהגיע ל-50% הוא זמני, תפוסה של 92.5% זה נתון שקשה לשמר לאורך זמן, וסביר להניח שגם ההיעדרות של חברות התעופה הזרות היא ברת חלוף.
מעבר לזה שהעולם משתנה כל הזמן, יש הרבה דברים שהם פשוט מעבר לשליטה של הנהלת אל על – כמו שמשבר הקורונה הנחית על חברות התעופה נזקים שהיו בגדר "כוח עליון", כך גם ההשפעות החיוביות של מלחמת חרבות ברזל הם בחזקת "פורס מאז'ור".
מכאן – שהמבחן של הנהלת אל על הוא לא בשימור המצב הקיים אלא ביכולת שלה לנצל את היתרונות הזמניים, החולפים –
כדי ליצר יתרונות מתמשכים, יתרונות לטווח ארוך. מה זה אומר?
מבחינה פיננסית – להשתמש בתזרים המזומנים החזק ויוצא הדופן בתבונה. לא כדי לחלק דיבידנדים לבעלי המניות, אלא כדי לחזק את מבנה המאזן. להוריד את החוב, להקטין את המינוף, ולהיות מוכנים פיננסית לברבור שחור. ברבור שחור שלאף אחד אין מושג מה הוא ואיך הוא נראה, אבל לכולם ברור שהוא יופיע.
מבחינת מערכת היחסים עם הלקוחות – לאל על יש הזדמנות להפוך אמון זמני, לנאמנות ארוכת טווח. זה יכול לקרות גם עם העלאת מחירים, זה לא יכול להתקיים עם הפקעת מחירים. ובקיצור: כן להגינות והוגנות – לא לחזירות.
בנימה אופטימית זאת, אנחנו נפרדים –
אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.