היי אני יניב רחימי ואתם מאזינים לעיתונליסט. בתוכנית מוזכרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה ולכן חשוב להזכיר, שהתוכנית לא מהווה ייעוץ השקעות, או המלצה לפעול בניירות ערך, היא למטרת אינפורמציה בלבד, ושלי אין עניין אישי בנושאים שנדון בהם. האזנה נעימה!
הקטגוריה של הקרנות הכספיות, שבמשך שנים ארוכות הייתה מוזנחת ומונחת בפינה, כאבן שאין לא הופכין, הפכה בזכות העלאות הריבית לַקטגוריה הגדולה ביותר בענף הקרנות. לפי הנתונים שמופיעים באתר של רשות ניירך ערך – נכון להיום (בתחילת 2024) מנוהלים בקרנות הכספיות 107 מיליארד שקלים. הסכום הזה מהווה 42% מסך הנכסים המנוהלים בתעשיית קרנות הנאמנות.
בפרק היום, כמו שאתם בוודאי כבר מבינים, נעסוק בקרנות הכספיות, וליתר דיוק: בקרנות הכספיות השקליות, עם חשיפה לאגרות חוב קונצרניות, שהיו פעילות במהלך כל שנת 2023 – ונכיר כמה תופעות מעניינות שכל משקיע בקטגוריה הזאת חייב להכיר.
על הפרק:
1. פער התשואות הנמוך (מקום ראשון ומקום אחרון)
2. תשואה חודשית חיובית
3. דמי הניהול עולים
4. הריבית והאינפלציה יורדים
פער התשואות
בחירת קרן כספית יכולה להיות משימה די מתסכלת – הרי אי אפשר לצפות מגברת כהן מחדרה (וגם לא ממר לוי מגדרה) להבחין בַניואנסים בין "מגדל כספית" לבין "מגדל כספית שקלית", וסביר שהמשקיע הסביר יתקשה לעמוד על ההבדלים בין "הראל כספית מגמת ריבית" לבין "הראל כספית ניהול נזילות". אם נודה על האמת, בחירת קרן כספית יכולה להיות משימה מאתגרת גם עבור משקיעים מנוסים – אבל הביצועים של הקרנות בקטגוריה בשנת 2023 מלמדים שלא באמת משנה באיזה קרן בחרנו להשקיע, בשורה התחתונה – קיבלנו תשואה די דומה.
פער התשואות בין הקרן שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר לבין הקרן שרשמה את התשואה הנמוכה ביותר מסתכם ב-0.24%. הפרש של פחות מרבע אחוז, בין המקום הראשון למקום האחרון בטבלת התשואות השנתית. פערי התשואות בין הקרנות הכספיות בשנת 2023 לא היו דרמטיים. כן, היו בחירות מוצלחות יותר, והיו בחירות מוצלחות פחות – אבל העיקר, העיקר היה לבחור, ולא (חס וחלילה) להשאיר את הכסף שוכב בחוסר מעש בחשבון העו"ש.
מקום ראשון (ודמי ניהול)
הקרן הכספית שסיימה את 2023 בראש טבלת התשואות היא הקרן "איילון כספית", שהניבה תשואה שנתית של 4.43%. את התשואה הגבוהה של "איילון כספית" בשנה שחלפה אפשר לייחס (במידה רבה) לדמי הניהול הנמוכים של הקרן. בשנת 2023 "איילון כספית" גבתה דמי ניהול של 0.04% בלבד (ארבע מאיות האחוז). אלו היו דמי הניהול הנמוכים ביותר בקטגוריית הקרנות הכספיות. היות שדמי הניהול נגבים מתוך הנכסים של הקרן, הם למעשה "נוגסים" בתשואה שלה. ככל שה"ביס" של מנהל הקרן קטן יותר, כך הרווח שנותר למשקיעים גדול יותר. אגב, בנטרול דמי הניהול, כלומר בעולם דמיוני, עולם שבו כל הקרנות לא היו גובות דמי ניהול (או שהן היו גובות דמי ניהול אחידים) – "איילון כספית" הייתה מתברגת במקום מכובד במרכז טבלת התשואות לשנת 2023.
מי שיסיק מהמקרה של "איילון כספית", שדמי ניהול נמוכים הם ערובה לתשואה גבוהה, שדמי ניהול נמוכים הם המתכון להתברג בצמרת טבלת התשואות – עלול להתאכזב. קחו לדוגמא את הקרן "מיטב כספית ניהול נזילות" – קרן שגבתה במהלך 2023 דמי ניהול נמוכים (דמי ניהול של 0.05%), ולמרות זאת, היא סיימה את השנה שחלפה במקום הרביעי מהסוף. המסקנה? דמי הניהול חשובים, אבל הם ממש לא חזות הכל.
מקום אחרון (וחסרון לגודל)
הקרן הכספית שסיימה את 2023 עם התשואה הנמוכה ביותר היא הקרן "אנליסט כספית", שהניבה תשואה שנתית של 4.19%. "אנליסט כספית" התחילה את 2023 כשהיא הקרן הגדולה בקטגוריה, וסיימה את השנה שחלפה כשהיא אחרונה בטבלת התשואות. וזה ממש לא מקרה בודד. ענף קרנות הנאמנות סובל מחיסרון לגודל (זאת תופעה ידועה בעולם ניהול ההשקעות), וזה ניכר בביצועי הקרנות הכספיות בשנה שחלפה. גם הקרנות "הראל כספית מגמת ריבית", ו"מיטב כספית ניהול נזילות" – שכל אחת מהן פתחה את 2023 עם נכסים מנוהלים של יותר מ-5 מיליארד שקלים – גם הן נמצאות בחלק התחתון של טבלת התשואות השנתית.
והנה נקודה מעניינת למעקב לשנת 2024 "הראל כספית מגמת ריבית", "מיטב כספית ניהול נזילות" ו-"אנליסט כספית", נותרו שלוש הקרנות הגדולות ביותר – וביחד הן מנהלות 40% מסך הנכסים בקטגורית הקרנות הכספיות השקליות. יהיה מעניין לעקוב אחרי הביצועים שלהן גם בשנה הנוכחית, ולראות אם הן מצליחות להתגבר על החיסרון לגודל.
תשואה חודשית חיובית
בהסתכלות על הקטגוריה כולה, אפשר לזהות תופעה מעניינת – תופעה שבהחלט יכולה להסביר למה הקרנות הכספיות הפכו לחביבות הקהל בשנה שחלפה.אם נבחן את ביצועי הקרנות הכספיות ברמה חודשית נוכל לראות שכל הקרנות הכספיות (בלי יוצא מן הכלל) הניבו בכל אחד מחודשי השנה תשואה חיובית. כלומר, לכל אורך 2023 לא היה אפילו חודש אחד, שאחת הקרנות הכספיות, הסבה הפסד למשקיעים. בחודש אוקטובר, שהניב את התשואה הגבוהה ביותר ב-2023, המשקיעים בקרנות הכספיות נהנו מתשואה ממוצעת של 0.44% (כמעט חצי אחוז). ובחודש פברואר, שבו נרשמה התשואה הנמוכה ביותר בשנה שחלפה, המשקיעים בקטגוריה עדיין זכו לתשואה חיובית ממוצעת של 0.19%.
זה ממש לא מובן מאליו, אם מביאים בחשבון שמהלך חודש פברואר מדד תל-גוב מק"מ ירד ב-0.17%. תל-גוב מק"מ, המדד שכולל את כול המק"מים בבורסה, הניב תשואה שנתית של 4.07%, תשואה שהייתה נמוכה מהתשואה שרשמה הקרן הכספית עם הביצועים החלשים ביותר ב-2023. היכולת של הקרנות הכספיות להניב תשואה חיובית גם כששוק האג"ח רועד נובעת משילוב של אחזקה בנכסים לא סחירים (בעיקר פיקדונות בנקאיים) ומהמגבלה שקובעת שהמח"מ הממוצע של קרן כספית חייב להיות קצר מאוד והוא לא יכול להיות גבוה מ-90 יום.
אי אפשר להקל ראש בעובדה שכל הקרנות הכספיות הניבו בכל חודש תשואה חיובית, ולא ניתן להפריז בחשיבות של העובדה הזאת עבור המשקיע הסולידי. משקיע שמחפש אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים מבין שנגזר עליו להסתפק בתשואה שלא תוציא אותו לפנסיה מוקדמת, אבל הוא לא מוכן לסבול הפסדים, גם אם הם מופיעים לזמן קצר.
דמי הניהול עולים
16 קרנות כספיות שקליות עם חשיפה לאג"ח קונצרני פעלו לאורך כל שנת 2023. 13 מהן העלו בתחילת 2024 את דמי הניהול שהן גובות, וכתוצאה מכך, דמי הניהול הממוצעים בקרנות הכספיות עלו מ-0.13% בשנת 2023, ל-0.17% בשנת 2024. בממוצע, מדובר בעליה של 0.04%.
העלייה בדמי הניהול של הקרנות הכספיות, לא רק שהיא לא מפתיעה, היא גם מוצדקת במידה מסוימת. מנהלי הקרנות הכספיות משלמים לבנקים עמלת הפצה בשיעור של 0.1%. זה אומר, שאם מנהל קרן גובה דמי ניהול שנמוכים מ-0.1%, אז הוא לפמעשה מפסיד כסף בכל פעם שהוא מגייס כסף לקרן. זה גם אומר, שאם דמי הניהול הממוצעים הם 0.17%, אז למעשה אחרי שמנהלי הקרנות מעבירים לבנקים את עמלת ההפצה, הם נשארים (בממוצע) עם דמי ניהול נטו של 0.07%.
ודבר נוסף שצריך לקחת בחשבון: דמי הניהול ההיסטוריים של הקרנות הכספיות היו נמוכים, גם בגלל שהריבית במשק הייתה נמוכה. בסוף 2022, הריבית במשק עמדה על 3.25% בסוף 2023, הריבית כבר הגיעה ל-4.75%. במהלך השנה האחרונה הריבית עלתה ב-1.5%, ומנהלי הקרנות נגסו בחלק קטן מהעלייה הזאת, וחלק הארי ממנה נשאר למשקיעים.
הריבית והאינפלציה יורדים
לפי כל התחזיות, של חטיבת המחקר בבנק ישראל, של שוק ההון, של החזאים הפרטיים: במהלך השנה הקרובה, הריבית במשק צפויה לרדת. למעשה, שנת 2024 כבר נפתחה עם ההחלטה של בנק ישראל להפחית את הריבית ברבע אחוז, לרמה של 4.5%. יש כלכלנים שחוזים שעד סוף השנה הריבית תרד ל-3%, ויש כאלו שצופים שעד סוף השנה היא תרד ל-4%. בכל מקרה, הכיוון ברור (לפחות על פי התחזיות).
תחזית רבעונית של חטיבת המחקר בבנק ישראל לחודש נובמבר 2023
(פורסם ב-5.12.2023)
התחזיות האלו כבר באות לידי ביטוי בשוק ההון. אם תקנו היום מק"מ לשנה, תקבלו תשואה של 4%. זאת תשואה שנמוכה מהריבית שכאמור עומדת על 4.5%, והיא מגלמת את הציפיות של המשקיעים להמשך ירידת הריבית.
ברור לכולם, שיש יחס ישר בין גובה הריבית לתשואה של הקרנות הכספיות, נכון? ככל שהריבית גבוהה יותר, הקרנות הכספיות יניבו תשואה גבוהה יותר. ולהיפך… כן, בתרחיש שהריבית אכן תרד – זה יבוא לידי ביטוי גם בירידה בריביות שהבנקים מציעים על הפיקדונות, גם לירידה בתשואות של המק"מים וזה יתגלגל גם לתשואות נמוכות יותר של הקרנות הכספיות.
כל זה, לא משנה את העובדה שהקרנות הכספיות ימשיכו להיות אלטרנטיבה ראויה לפיקדונות הבנקאיים, ושההשקעה בקרנות הכספיות נשארת עדיפה על כסף שנרדם בעו"ש.
בנימה אופטימית זאת, אנחנו נפרדים.
אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו עם החברים שלכם.
אני הייתי יניב רחימי, ואנחנו נשתמע בפרק הבא של העיתונליסט.
אין לראות באמור ייעוץ / שיווק השקעות או המלצה לפעול בניירות ערך. האמור הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. כל העושה פעולה על בסיס האמור עושה זאת על דעת עצמו. ליניב רחימי אין עניין אישי בניירות הערך המוזכרים.